פיקים האחים ג’ונאס

סבתא שלי עם הכוח הנשי שלה הרגיעה אותו.

סיפרתי לניק את מה שקרה לי חוץ מהקטע של 'אני אוהבת אותך'.

הוא אמר לי שנישאר חזקים ושום דבר לא ישבור בינינו.

 למחרת בבית הספר הכל השתנה.

הכל התחיל בילדה בכיתה ז' שזרקה עליי גליל של נייר טואלט, התעלמתי.

היחידה שנשארה איתי זאת ליאת...בערך...מאז שהיא עם בראד הזה אין לה ממש זמן, אבל אני מקבלת את זה, כי ליאת גם אם היא תהיה בקצה השני של העולם, אם אני אצטרך אותה היא תבוא אליי.

"אור אל תתייחסי אליהם, הם באמת דפוקים" היא אמרה לי וליוותה אותי לוקר שלי.

את האמת לא התפלאתי שהיה רשום לי על הלוקר 'חתיכת פוסטמה מסריחה' 'גנבת' 'מכוערת' 'מה הוא מצא בך?'.

"ליאת, מה הוא מצא בי?" שאלתי אותה.

"אור אל תתייחסי, הוא בחר אותך כי את ילדה מדהימה, מקסימה, כובשת...להמשיך?" היא אמרה בחיוך גדול.

"הייתי אומרת לך כן אבל הדון ג'ואן שלך הגיע"  אמרתי למראה בראד ההולך לכיוונינו.

"בראדי בוי" ליאת אמרה וחיבקה אותו.

"הגעת בדיוק בזמן, אני אומרת לאור למה היא ילדה מדהימה ומקסימה" היא צחקה.

"בשביל מה המילות חיזוק האלו?" הוא אמר ואז הסתכל על הלוקר "אה..."

"זה כלום, אני חסינה, למדתי לא להתייחס לאנשים, אתה יודע לומדים מטעויות..." אמרתי.

"כן, העיקר שאתם ביחד...ליאתי יש לי הפתעה בשבילך..." הוא אמר.

"באמת? מה?" היא שאלה בסקרנות.

"הפתעות לא מגלים" הוא אמר וחייך חיוך מסתיר סוד.

ואז הם הלכו יד ביד, כמו סבא וסבתא שלי, כמוני וכמו ניק.

ידעתי מה ההפתעה, בראד אמר שהוא רוצה לחגוג את החודש הראשון שלהם יחד,הוא עבד שעות על גבי שעות כדי להבטיח לליאת את היום המושלם.

הוא קנה לה צמיד שחרוט עליו את התאריך 12.3.08 הנשיקה הראשונה שלהם.

ומסעדה,ו...כל דבר שבת עשרה הייתה רוצה, אהבה...אהבה אמיתית...אהבה דו צדדית...אהבה.

כל המחשבות האלה על האהבה גרמו לי לחשוב על ניק, על האופן שבו הוא מזיז את התלתלים שלו כשהוא לחוץ, וכשהוא מבולבל הוא מגרד את האוזן השמאלית שלו וכשהוא שמח הוא פשוט מחייך חיוך אמיתי וכן שרק הוא יכול לעשות.

ניק...