מספרות...המקום היחיד שבו הלקוח צריך לבוא ולסבול כשעה של זיוני שכל מהספרים ועוד לשלם להם כסף לאחר מכן.
שונאת מספרות ,אך לצערי חייבת לבקר שם פעם בכמה חודשים.,ולכן חייבת לסבול זאת.
היום הייתי שם...
באתי עם חבר שלי ,וזה...
וישבו שם כמה זקנים די דברנים..ו..הייתי צריכה לשתף פעולה,אתם יודעים...אנושות.
בכל מקרה, התנהגתי למופת, מגיע לי צל"ש ,והנהנתי,הקשבתי,ואפילו חייכתי מידי פעם לבדיחות שהם ציינו...
אני גאה בעצמי, בתור סוציופטית מלידה ,דווקא עשיתי רושם לא רע ,כאילו באמת אכפת לי, והדבר הזה ...האמת....
נתן לי הרגשה מעולה ,כאילו השלמתי משימה באיזה משחק מחשב מגניב.
אני לא יודעת מה נדפק אצלי במוח, או האם ירשתי את התכונה הדפוקה הזאת מאמא..אבל אני באמת שפשוט חייבת להשלים איתה ,ולעשות "כאילו"
כל פעם שאני נמצאת בסביבת אנשים .
אחח...אחרי השיתוף הקטנטן הזה...אני פשוט אסכים שהחיים שלי בזבל, ופה אני מסיימת ופורשת לישון קצת..(מחר בגרות בתנ"ך וזה..אז..).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
