יש כמה דברים שאני לא מבינה בעולם הזה.
אחד זה מתמטיקה, השני זה יוסי בובליל.
כאילו האלו! הבנאדם עם אייקיו של צנצנת חמוצים, מגעיל,מקלל,לא מוכן לקבל שום דבר שחורג סנטימטר מהדעות הפרימיטיביות שלו, גזען והכי חשוב בעל תחושת קיפוח תמידית. מרוב זה שהוא מדבר ברעת האשכנזים הוא פשוט נהיה גזען!
והכי עצוב, שעוד מצביעים לו! ומי? כל הערסים (שלצערנו, ישראל מלאה בהם) ואפשר לסמן אותם בקלות על המפה לפי ערים.
הערסים רואים בו מודל לחיקוי, מעין גיבור לאומי. אם זה נחשב טוב אצלהם, אני לא רוצה לדעת מה נחשב רע.
ובכלל, כל התכנית הזאת בכלל מרכזת תופעות טבע.
כמו רנין למשל, היא יותר אשכנזייה משפרה >< וגם היא, כל הזמן מזכירה שהיא ערבייה, ושלא יעיזו לקפח אותה בגלל זה.
וכמה היא בוכה יא ווארדי...
אז נכון, לא ראית את שי כמה שבועות, זה לא סיבה לפרוץ בבכי קורע לב!
וארבעת החדשים, איזה אנשים משונים! איפה ההפקה מצאה אותם?!
אני כבר יכולה לדמיין נציג של ההפקה מסתובב בחדרי הכושר ומחפש את האיש הכי מנופח. ואז הוא מצא את שחר.
רק הבעיה אצל שחר, כמו אצל רוב כדורגלני ישראל שהוא פיתח את כל השרירים חוץ משריר אחד (שאני בפסק אם זה שריר), המוח.
הבנאדם פשוט צנצנת מהלכת עם טקט של מלפפון כבוש! וזה עוד בלי לדבר על התפרצויות הזעם הבלתי נשלטות שלו, כמעט כמו המורה להיסטוריה בזמן לא טוב בחודש.
ושפרה... הוי שפרה...
אני מבינה, את אוהבת לסרוג אבל כמה אפשר לסרוג?! באמת! זה פשוט נורא!!
(וגם עכשיו כולם קוראים לי שפרה כי אני סורגת וזה מעצבן...)
ושפרה וצבר, סיפור אהבה בלתי נגמר... עד שצבר עזב *מוהאהאהא*
והכי עצוב בכל הסיפור, שכל החברים שלי רואים את זה....
וחייבים להפסיק!
וגם אני לא אראה יותר האח הגדול!
(אחרי שאני אראה את הדו"ח היומי במאקו...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: