למה צריך לחגוג את האהבה ביום מיוחד בשנה?
כשאוהבים, האהבה נמצאת תמיד באוויר.
אהבה לא צריך לחגוג ביום מסוים, לא האוהבים ולא הרווקים. אהבה צריך להפגין בכל רגע פנוי, לא ביום ידוע מראש.
כשאוהבים, אוהבים בלי קשר לתאריך. אם רוצים לתת מתנה למישהו אהוב, לא צריך תאריך מסוים.
למי שיש אהבה אמיתית, יודע זאת ומרגיש אותה כל הזמן, בלי קשר ללוח השנה.
חבל שזוגות צריכים מועד ידוע מראש כדי להראות את אהבתם אחד כלפי השני.
להגיד "אני אוהב אותך" בגלל התאריך זה טיפשי, ללא ספק.
עצוב שבחור נכנס לחנות וקונה את המתנה הראשונה שהוא רואה (אותה מתנה שכולם רואים), ואז מביא אותה לחברה שלו.
למה לקנות מתנות, למה להראות אהבה מתוך הרגשת מחויבות?
כשבנאדם אוהב, הוא לא אוהב לפי התאריך, והוא לא צריך להראות את אהבתו לפי התאריך.
אם כבר בחרת לקנות מתנה לכבוד יום האהבה, תשקיע קצת מחשבה. אל תקנה את הדובי שמופיע בכל חלונות הראווה, זה מוציא את הטאץ' האישי מכל הסיפור.
מה חמוד בגבר שנכנס לחנות במטרה לקנות לחברה מתנה (יום האהבה אחרי הכל, "חובה" לקנות לה מטרה, שלא תעלב חלילה), מרים את אותו הדובי שמאות אם לא אלפי גברים הרימו לפניו, ומביא לחברה שלו כאות לאהבתו כלפיה?
זה תמיד נראה לי "לא נכון" להפגין אהבה, או כל רגש שהוא, בגלל שיום מסוים בשנה הגיע. תמיד מתנה שתגיע במפתיע, סתם ככה באמצע היום, בסתם יום, תרגש הרבה יותר ממתנה שתגיע בתאריך צפוי.
אין שום דבר פסול בלקנות דובי שמחזיק לב עליו כתוב I Love You.
זה הופך לבעייתי כשהדובי נקנה ביום האהבה.
למה? כי בתאריכים הללו יש תחושה כללית שאומרת "צריך לקנות משהו לבן זוג".
בנוסף, בתאריכים הללו החנויות מפוצצות בדובונים שמחזיקים לבבות עם כיתובי אהבה.
זה לא אישי, זה לא מגיע מהלב, זה יותר פיתרון שמוציא אותך מידי חובה.
"הנה, קניתי."
איפה המקוריות? איפה הרגש? האהבה?
עוד סיבה שאני סולד כל כך מהיום הזה, היא העובדה שכל שנה יום האהבה עושה עוול;
הוא לוקח את אחד הרגשות האנושיים הכי מדהימים וממסחר אותו בצורה שלא תיאמן.
אני אתן לאנשים בעלי כושר התבטאות קצת יותר טוב ממני להמחיש את מחשבותיי,
אני אצטט קטע מ"7 לילות" שנכתב לפני שלוש שנים ביום האהבה ע"י אבנר ברנהיימר:
"...אהבה רואים בעיניים או שלא רואים בכלל. לקנות זה פחות מלהגיד, להגיד זה פחות מלהרגיש. לקחנו רגש ומיסחרנו אותו עד שאנחנו באמת משוכנעים שאם אהובינו קונים לנו משהו ביום האהבה, הם באמת אוהבים. ואם הם לא קונים, הם הפסיקו לאהוב.
מתי למדנו לזייף כל כך? אולי מאז שהחלטנו לדבר. מילים לא אומרות מאום. מתנות אומרות עוד פחות, בוודאי אם הן מסומנות ביומן...
מתנה סתם כך, באמצע החיים, 'אני אוהב אותך' ברגע הכי לא צפוי - זו, קרוב לוודאי, אהבה.
התפרצות של רגשות עזים שאין לנו ברירה אלא לבטא אותם במילים או במתנות, אחרת נתפוצץ.
אם זה כתוב ביומן - אנחנו פשוט סוחרים"