אאאאאההההה!!!!!!!!!!
היום היה ממש נחמד. למרות שהיה בית ספר, והודיעו לנו שהולכים להוסיף לנו שעות, להאריך את הלימודים ב11 יום (לא כולל ימי מתכונות ובגרויות) וכו'. אבל בכל זאת, לראות את כולם במסדרונות, ולחזור לאותה שגרה משעממת אבל נחמדה אני חושבת.
פתאום היה נראה לי נחמד לבוא לבית ספר. בסדר, כבר המורים התרגלו שאני לא כותבת ("אני מקשיבה, לכתוב ביומן עוזר לי מאוד להתרכז"), לנגן בחדר מוסיקה בהפסקות (שדרך אגב, ביטלו לנו את הסמינר מוסיקה, ולא יודעים עדיין מה יהיה עם הערב מגמה)...
ואחר כך הלכתי עם אבא שלי וטובה לת"א. כמה זמן אבא שלי מדבר איתי על מצלמות, אומר לי לשאול את בן דוד שלי כי הוא רוצה לקנות לו מצלמה. טוב...
עכשיו היה בי משהו שחשד שהוא בעצם רוצה לקנות לי את המצלמה, אבל לא רציתי סתם לפתח ציפיות.
בכל מקרה, הלכנו לחנות מצלמות ואז הם סיפרו לי שהמצלמה מיועדת לי!!!!!!!!.
ממש ממש שמחתי כי מאז הגירושים של ההורים שלי אני מתה למצלמת וידאו (המצלמת וידאו היתה שייכת לאבא שלי, והוא לקח אותה בחלוקת רכוש כשהיתי בת 6). ופתאום, ניהיה לי מזל.
האמת, מצד אחד זה נורא נחמד שהוא עושה את זה, אבל מצד שני, אני לא רוצה שהוא יעשה את זה כדי לנסות לפצות על הרגשי נחיתות שיש לו כלפי כמה הוא לא באמת דאג לי בשנים האחרונות.
הוא גם החליט לשלם לי על הרישיון...
ופתאום הוא נותן לי סתם ככה כסף, ואומר בצחוק:"זה לסיגריות"...
ואני לא בן אדם שאוהב שמבזבזים עליו. קשה לי לקבל מתנות. קשה לי לקבל כסף...
לפעמים אני מקנאה באנשים שיודעים לקבל מתנות וכסף. אני תמיד מרגישה "חייבת", ולא יודעת כמה פעמים אני צריכה להגיד "תודה", ולנשק ולחבק...
ועוד משהו טוב שקרה לי אתמול...
קיבלתי זימון לתפקיד "פקחית טיסה" שזה תפקיד ממש ממש ממש ממש טוב בצבא, וגם טוב לחיים האזרחיים...
אני מקווה שאני אעבור את המיון בכלל....
וחוץ מזה אני שונאת אבל שונאת את מכבי (קופת חולים)!!!! פשוט שונאת. נראה לי שכל השביתה הזאת ביליתי שם. כבר כולם מכירים אותי בשם, וכל פעם עושים פרצוף של:"אוי, מה היא הוא עושה פה שוב?!".
שילכו להזדיין.
אז זהו,
בר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
