Frenesi

A.D.Hasbani

8/1/2008

El mundo fantastico

,es un libero mundo

es tambien el mundo liberado

donde mi fantasia podria leer la tuya

y el esclavo que hay en nosotros

.se liberaria de nuestras propias garras

Dejariamos entonces de ser esclavos de otros, y

nos sentiriamos cerca

muy cerca de nosotros mismos

y solo entonces, solo entonces

la libertad retendria la dimension infinita

de ser libres como los pajaros

.que se dejan llevar por los vientos

Quien se obliga a vivir su egoista realidad

pierde el encanto y la sabiduria

.de sus fantasias

.Por que? preguntarian los incredulos

No son acaso las fantasias

una cadena interminable de velos

?para olvidar la realidad

El ser realistas

?no significa pedir lo imposible

La constante frustracion

?no es una realidad nunca alcanzada

La continuada cadena de dolor

no es acaso el escapismo del alma

?y el tambor de nuestros espiritus

La vida parece ser

,un frenesi, un sueno

,una ilusion caduca

y el mayor bien estaria en empequenecer

lo grande, para poder disolverlo

y tragar todo lo amargo

.y lo dulce de una sola vez

בתרגום חופשי לעברית:

מערבולת

העולם הדימיוני

הינו עולם חופשי משוחחר משלשלאות.

העולם הדימיוני

הוא המקום בו הפנטזיה שלי יכולה לקרוא את שלך

והעבדים ששוכנים בנו

יהיו משוחררים מהציפרניים של עצמינו.

באותו יום,

נפסיק להיות העבדים של האחר,

נרגיש קרובים מאוד לעצמנו

ואז, ורק אז,

הנשמה תחזיק את המימד האינסופי

של להיות חופשיים,

ציפורים נודדות

המאפשרות לרוחות לנווט אותם.

אבל,

מי שאוטו-מכריח לחיות

לפי המציאות האגואיסטית

של עצמו,

מאבד בדרך את ההתעלות והחוכמה

של הפנטזיות ששוכנות בו.

מדוע ולמה? ישאלו כאלה שאינם מאמינים בדבר:

האם הפנטזיות אינן אלא

שרשרת אינסופית של וילונות וירטואליים

במטרה לשכוח את המציאות?

האם להיות מציאותיים

אינו אלא לבקש את הבלתי אפשרי?

האם התסכול התמידי אינו אלא

מציאות שלא הושגה עדיין?

האם השרשרת האינסופית של הכאב אינה אלא

הבריחה של הנפש הפגוע וההד של הנשמות שלנו?

החיים נראים כמערבולת,

כחלומות שלא הושגו,

כאשליה שעברה זמנה.

החיים מבקשים רשות להתבטא

מאלה שלא אוהבים את החיים

וגם מאלה

שמצביעים כאילו על הטוב

אבל למעשה, בחוסר יכולת להבין,

מתכוונים להקטנת הענק

במטרה לגרוס אותו, להמיס אותו ולבסוף,

לבלוע ממנו בבת אחד כל המר והמתוק

ומבלי להרגיש דבר.

(המשך יבוא)

א.ד.חצבני

ביום עצוב במיחד במליאת 11 חודש לפי מנהג הספרדים, לפטירת אימי פלורינדה זיתונה חצבני ז"ל. כ"ו בתמוז תשס"ח, 29.7.08