אתה רוצה את הלבד. (לב)-ד. מתגעגע לעצמך, מתגעגע למה שהיית, למי שהיית.
לא יודע מי אתה אבל מתגעגע.
מסתכל על תמונות מהודו והלב נצבט. כי שם היית מאושר באמת. לא בכאילו, לא עוד זיוף או מסיכה ששמת כדי לרצות את כולם מסביב. החיוך היה אמיתי.
היית האני הטהור והפשוט ביותר שקיים, פשוט הוא נכון. קל הוא נכון. ככה מישהו חכם אמר פעם. ואתה מסכים.
ואתה לא מצליח כבר לבכות, כי כלום לא מרגיש יותר, הרגש נכבה, אתה מת מבפנים כשלפני חודשיים היית הכי חי שאתה יכול להיות..
ואתה רוקד, ומסתכל אל השמיים, והשמיים הם אותם שמיים. אז למה דווקא שם אתה מרגיש בבית?
למה שם, רחוק מהכל, דווקא שם אתה הכי קרוב לעצמך?
עוד לפני שהמטוס נוחת אתה מרגיש בהבדל. כל המשקל שהשארת במטוס בדרך החוצה חוזר אבל עכשיו הכל מרגיש כבד יותר, כי התרגלת להיות חופשי, לעוף.
ובקסאול היינו צוחקים, שצריך לקשור לי אבנים לרגליים כדי שאני לא אעוף גבוה מדי.
ויש לי 6 חודשים להעביר עד הודו הבאה, ובינתיים כל מה שיש לי לעשות זה להסתכל על תמונות, ולהיזכר בגן עדן שחוויתי עלי אדמות, ולהגיד תודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
