אוזר קצת אומץ ומוריד את האשמה מהלב
למרות שאני מודה שזה עוד טיפה כואב
החיים ממשיכים ואיתם האנשים מתחלפים
הימים עוברים , החודשים , העונות , והשנים . . .
משהו מבפנים אומר שזו לא הדרך שבה רציתי ללכת
למרות שבשביל להגיע לכאן עברתי ימים רבים של שלכת
האנשים שאיתם אתה מדבר אותך לא מבינים
והיכן הם אנשים שאיתם עברת את ה-ימים ה-קשים?
הם כנראה לדרך אחרת הלכו
ובמקומם הגיעו אנשים אחרים שבמהרה ומבלי למצמץ התחלפו
איך אפשר להסביר שמישהו בן 20
את הכאב שנתיים מרגיש עדיין עמוק בפנים?
איך אפשר להסביר שאתה עדיין אוהב
מישהי שאותה אתה כבר לא כובש
אני קורא פה , אני קורא שם
אני אפילו שומע חדשות עליך מפשוטי העם
את הרושם שהשארת לי בלב אף אחת לא תיקח
ואותך גם אם תרצי לעולם לא אשכח
עברו הרבה בחורות מאז הרגע שהכל נגמר
אבל כל אחת אחרי יום הפכה אצלי לעבר
זה שיר על אכזבה
ולא בדיוק על אהבה
שיר שגורם ללב לדמוע
ולכאב מחדש לרצות לא לשקוע
האנשים החדשים את זאת לא יבינו לעולם
האנשים ישנים כבר לא יחזרו אף פעם
ואת שהבטחת להיות איתי לנצח נצחים
אולי אחת ולתמים תבואי ותעזרי לי להתגבר על מכשולי החיים?