"היי את! בואי לכאן רגע"
"מה אתה רוצה?" זה היה בערב , ברבע לשבע.
"תסתכלי לי בעיניים , מה את רואה ?"
אך את..את לא עונה
מורידה את העיניים , משפילה את המבט
מה קורה לה? לוחש לעצמי..כן כן את.
אך שוב פעם את לא עונה , הולכת לדרכך
אם רק היית מבינה עד כמה הבחור שמסתכל בך , לא מבין את דרך התנהגותך.
כה שונים אחד מהשניה,
כה זהים בעקשנות העלובה.
"עזוב אותי..אני לא רוצה אותך , אני לא רוצה להיפגע יותר"
"מתי פגעתי בך?!איך את לא מבינה שאותי זה שובר?"
"זה לא אתה..זו האהבה"
"מעולם לא הרגשתי את אותה תחושה"
הפלא מצלצל
ופתאום שוב הכל מתקלקל.
"מי זאת?עוד בחורה שאתה צריך לכבוש?"
נראה שאת הלב שלי את אוהבת לתלוש.
עוד פעם ריבים מיותרים ,
צעקות שמגיעות למרומים.
עוזב אותך שם,
מול הכחול שבים.
הולך לפאב מסויים , רוצה לקבור את הראש בשלולית
"בבקשה מזוג לי כוסית".
שותה ושותה , את הכאב הזה לא רוצה להרגיש
ואת עצמי אני שואל - התאהבת?אתה?הלו , מה קורה איתך איש?
בחורה יפה ניגשת אליי,
מחליט לשכוח את רגשותיי,
לוקח אותה איתי לדירה ,
מנסה לא לזכור את אותה ילדה
נוגע בה מתחת לחולצה
מוריד ממנה הכל בתשוקה
משהו בתוכי כעס , איים , פגע
הגוף שלי ממנה לא שבע
היא מכניסה את היד
ואני מרגיש איך כל גופה רעד
נושכת , צובטת
בי נוגעת , לא מהססת.
ואחרי שהכל נגמר
כל אחד ישב לו במיטה , בצד ניכר
הגוף שלי היה איתה ,
אבל הלב והנפש..הם היו שם..
