דרך חדר 404, הגעתי למשחק הזה.
המשחק אורך 5 דקות בדיוק, אז תשחקו לפני שאתם קוראים. זה יהיה יותר מעניין.
כשסיימתי את המשחק, קראתי את המניפסט של היוצר, ג'ייסון רורר. אחת הפסקאות שם הצליחה לגרום לאיזה אסימון ליפול אצלי:
You have the option of joining up with a spouse on your journey (if you missed her, she's in the far north near your original starting point). Once you team up with her, however, you must travel together, and you are not as agile as you were when you were single. Some rewards deep in the maze will no longer be reachable if you're with your spouse. You simply cannot fit through narrow paths when you are walking side-by-side. In fact, you will sometimes find yourself standing right next to a treasure chest, yet unable to open it, and the only thing standing in your way will be your spouse. On the other hand, exploring the world is more enjoyable with a companion, and you'll reap a larger reward from exploration if she's along. When she dies, though, your grief will slow you down considerably.
נו, כן, הצלחתי להגיע לגיל 35 מבלי להבין מהו קשר. ומשחק אינטרנטי של 5 דקות עזר לי להבין משהו. הסיבה שלא ראיתי את הדברים האלה במהלך המשחק היא שאני לא שמתי בכלל לב לאפשרות של החיבור עם עוד מישהו. פשוט הלכתי לבד, לכל אורך הדרך. אם לא הייתי קוראת, לא הייתי יודעת בכלל על האפשרות הזאת. מעניין אותי אם זה באמת סמלי, ואם אחרים כן ראו את הדמות הקטנה כבר בהתחלה.
"יום אחד זה יקרה.
בלי שנרגיש,
משהו ישתנה.
משהו ירגע בנו.
משהו יגע בנו.
ולא יהיה ממה לחשוש
וזה יבוא"
-ריטה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
