בשבילה גיבורים עפים

אני לא יודעת מה גרם לי להזכר שוב במקום הזה, אבל מצאתי את עצמי משוטטת כאן שוב, לקצת.

חלקכם כבר נעלמתם, חלקכם עוד כאן... הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות.

הפוסט האחרון שפרסמתי כאן היה לפני שלוש שנים וקצת, כשבדיוק חזרתי ממשלחת סטודנטים לפולין. 

המון קרה מאז, בינתיים כבר הספקתי לסיים תואר ראשון (בסוף החודש טקס חלוקת תארים!), הספקתי לשנות את תחומי העניין בחיי ולהתלבט לגבי כיווני המשך לתואר שני, הספקתי להתנדב הרבה, לפתח תודעה פוליטית ואקטיביסטית, ובסה"כ - אני לגמרי אחרת ממי שהייתי אז.

הספקתי להתאכזב מהאנושות שוב ושוב, ושוב, ולמצוא ניצוץ של תקוה ואור באנשים ספציפיים ונהדרים, הספקתי לעזוב את המושב אל העיר הגדולה, ועוד.

המסע לפולין היה נקודת מפנה בחיי.

כשחזרתי לארץ חוויתי תסמינים פוסט טראומטיים והרגשתי מעין "אשמת ניצולים". המדריך שלי במסע, שהוא פסיכולוג במקצועו, ייעץ לי למצוא משמעות לחיי ולהתמקד בה כדי לצאת מהבור הזה. ומצאתי.

כך החל התהליך שלי כאקטיביסטית למען זכויות בעלי חיים.

היום אני טבעונית כבר זמן מה, וגם פעילה פמיניסטית לזכויות נשים.

לא יודעת למה רציתי לעדכן כאן על כל השינויים שעברתי, אבל חלקכם הייתם חברים של ממש תקופה מסוימת בחיי, ופתאום קצת עצוב לי שכבר לא... ועכשיו גם אתםן יודעים.

שיהיה בהצלחה לכולנו :)

(בתמונה: אני בביקור במושב, לפני כשבועיים. לראשונה בפנים גלויים בישראבלוג :O )