just DON'T do it

ומה עכשיו? ממתינים.

ככל הנראה מדובר בתגובה לזריקות מהשבוע שעבר. הסיכוי שמדובר בגידול קטן אבל לא אפסי. בינתיים שמו אותנו על אנטיביוטיקה, וכשאני אומרת אותנו זה כי לתת 3 פעמים אנטיביוטיקה ביום זה לא דבר של מה בכך. צריך קודם כל לזכור ואח"כ להשתדל שהמרווחים בין מנה לשנייה יהיו פחות או יותר זהים, כדי שרמת האנטיביוטיקה בגוף תשמר אחידה. לשמחתי, בניגוד לחתולה הכלבה מעולם לא הראתה בררנות מיוחדת לגבי כל מה שניתן להכניס לפה ככה שהיא נהנית הנאה מלאה משימורים איכותיים שבהם מעורבבת האנטיביוטיקה. אני ממששת את הבלוטה הענקית איזה 58 פעמים ביום ומקווה לגלות שהיא נעלמה לפתע, תקווה מטופשת למדי כי כרגע ניתן לראות את הבלוטה למרחוק אפילו בעין בלתי מזויינת. למעשה אני כ"כ מציקה לה שאני חוששת לגלות שכלבת הבית מגישה נגדי טביעה בגין הטרדה מינית.

באופן מוזר ומאוד לא אופייני לי אני בהדחקה מטורפת. אני לא חושבת על זה הרבה אבל מצב הרוח הכללי שלא לא משהו. גם החלומות שלי בימים אלו מוזרים ובלתי אופיניים. החלומות שלי נוטים להיות חסרי מעוף לחלוטין או מוזרים מכדי שיהיה ניתן לספר עליהם. לפני כמה לילות חלמתי חלום מוזר שעסק בתוכנית האח הגדול. את כל הידע שלי על התוכנית הנ"ל צברתי מקריאה באינטרנט ומצפייה בתור בפיצוציה כשהשידור על מיוט. אבל אפילו אני יודעת שיש שם איזו אחת שפרה, שני בובלילים מקופחים, נציג לקהילה הגאה ובטח עוד כמה ששכחתי. לחלומי כפי שתראו בקרוב לא חדר אף רסיס מהידע הכללי הנ"ל.

חלמתי שאני נוהגת ובמעבר חצייה אני כמעט ועולה על ילד חרדי. מרוב פאניקה אני חונה מילימטר משם, עם חלונות מעט פתוחים (עובדה שנחרטה במוח החולם שלי מעולה) והולכת לחפש את הילד, להתנצל ולראות שהוא לא על גבול התעלפות בגלל פאניקה.

מכאן לשם אני פחות או יותר נחטפת על ידי אנשי האח הגדול והדבר הבא שאני זוכרת זה שאני ככל הנראה... גבר ומחורמנ(ת) על ידי מישהי שנראית כמו הכלאה בין איילת זורר לאסנת חכים. כמובן שעובדת היותי גבר בשלב זה של החלום היא הנחה שקשה לי לבסס אותה ע"ס זיכרון צילומי כי בחלומות שלי, שלא כמו בקולנוע, אני לא רואה את עצמי מבחוץ. איכשהו תוך כדיי המוצי-פוצי ברור לי שאני במשחק ולא ברור לי מה אסנת חכים סלאש איילת זורר מנסה להשיג בכל זה ואם אני מוצא חן בעיניה או שזה רק לשם המשחק.

וכל הזמן הזה מה שמטריד אותי באמת זה איפה האוטו. מסתבר שהסט של האח הגדול אליבא החלומות של מדו מורכב ממגרשי חנייה אין סופיים שבנויים פחות או יותר כמבוך ואני מאבדת כל חוש כיוון. כמובן שאני כל הזמן מחפשת תירוצים להסתובב במקומות שאולי שם חניתי.

אחר כך כששוב הייתה לי תחושה ברורה שאני אישה התקיימה תחרות ריצה שבה כזכר לימי התיכון העליזים שלי הוכחתי ביצועים מרשימים. בקלילות עקפתי את כולם פרט למי שידועה (לכל הצופים האדוקים ב"אח הגדול" גרסת החלומות של מדו) כאצנית החבורה המחוננת, איילה (תודו שהסמליות בחלום הולכת ומדרדרת. הייתי קרובה ללעקוף אותה ותהיתי אם כדאי לעשות את זה עכשיו או מטרים בודדים מהסוף. בשלב זה התעוררתי מהחלום בידיעה ברורה איפה חניתי ובידיעה ברורה לא פחות שאני צריכה למלא דלק.