אני קונה ירקות ופירות רגילים, לא
אורגניים. בחיי שאין לי מושג למה. כלומר, אני יכולה לחשוב על כל מיני תשובות כמו:
מחיר יקר מדיי, מהימנות מפוקפקת, בלבול המוח בלקנות אותם ועוד. אבל תכלס נראה לי
שזה בעיקר עניין של הרגל כי אני קונה חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה. בכל אופן,
ברור לי שהירקות והפירות שאני אוכלת מרוססים לעילא ושהחצי דקה שאני שוטפת אותם
מתחת למים חמימים לא מעלימה את כל הכימיקלים כלא היו.
והסיבה היא שאני מספרת לכם את כל זה
היא שלירקות מרוססים אמורה להיות לפחות מעלה אחת- הם אמורים להגיע אליך בלי חרקים
מגעילים. אז זהו שמסתבר שלא. פעם שנייה בחודשים האחרונים שאני מוצאת זחל מגעיל
בירקות שלי. אני יכולה לחיות עם הביסים שאני מוצאת בתרד ולזרוק את העלים, אבל
יצורים חיים קטנים ולא אטרקטיביים בתוך מה שאמור להיות המזון שלי זה כבר קצת יותר
מדי. המגוחך זה שכנראה בגלל ההתרבות המהירה שלהם קם דור שלא ידע הרעלה מהי ובגלל
תוחלת החיים הקצרה הם פגיעים פחות למוטציות סרטניות. בעוד אני נענשת פעמיים פעם
בהרעלה ופעם במציאת חרקים.
ועוד עניין חשוב שלא אהיה שקטה עד שלא
אחלוק אתכם. ושאחרי קריאתו תאהבו אותי עוד פחות ממה שאתם אוהבים עכשיו. אני לא
חובבת גדולה של גאדג'טים לבית. אין לי מנדולינה לחיתוך ירקות, טוחן אשפה, מדיח
כלים וכו'. אבל אבזר אחד שאני מפנטזת שימציאו יום אחד זה מסיר חרא מנעליים. אני מוכנה
לשלם סכום נאה תמורת מוצר שכזה לידיעתם של היזמים שביניכם. נעלי הספורט שלי
מושבתות כבר כמה ימים לאחר תקרית מצערת בגינת הכלבים.
ולסיום נעבור לחלום שהוא מצער אבל
לפחות לא מעורר את רפלקס ההקאה. לפני כמה לילות חלמתי שאיזו אישה רוצה להפקיע ממני
את הכלבה שלי. הסתבר בחלום שהכלבה שלי כבר הייתה אצלה כמה ימים שבהם הא אף שילמה
את אגרת הכלבת ולקחה את הכלבה לחיסון. כל האנשים גם אמרו איזו אישה מקסימה היא ואיך
היא הייתה טובה לכלבה.
ממש עצובה הרמה הנמוכה של הסמליות
שאני מסוגלת לה בחלומות. אמרתי לחברים בצחוק שהכלבה למסירה כי היא קצת שיגעה אותי
וקצת כעסתי עליה. רגשות האשמה על זה שאני לא מושלמת ישר הביאו אותי בחלום לעשות
לכלבה העברת בעלות על אמת. ותשלום האגרה זה בגלל הפתק ששכב על הדלת כמה ימים לפני
שהלכתי לחסן אותה.
בחלום נכנסתי מזה לדיכאון נוראי
והאמנתי שהיא תצליח לקחת ממני את הכלבה על סמך האמירה המבודחת שלי פלוס זה ששילמה
את האגרה. הרגשתי מבועתת וחסרת אונים בעוד במציאות אין אדם עלי אדמות שהיה מצליח
לקחת ממני את הכלבה/ החתולה ולהישאר בחיים (אני שוחרת שלום, אני).
ולסיום סיומת עוד בענייני חיות. הכלבה
גילתה את קערת האוכל של החתולה. החתולה תמיד משאירה כמה גרגרים בצלחת ופוצחת
ביללות עזות שמשמען "עוד! עכשיו!". בימים האחרונים הקערה הייתה נקייה
בצורה מחשידה ואכן הסתבר שהכלבה מצאה פתרונות יצירתיים על מנת להגיע לקערה המוגבהת
של החתולה. המצב בעייתי במקצת מכיוון שבעוד הכלבה תחמנית מאין כמותה החתולה היא
טיפוס של הרגלים ומתקשה להתמודד עם שינוי מקומה של קערת האוכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
