נניח שקניתם מחשב או סלולרי או טוסטוס. מהמוצרים האלה שלפעמים צריך לקנות להם ציוד מקיף, לבצע בהם תיקונים, להוסיף תוכנות ושאר הנאות צרופות. וונניח שבחנות שקניתם הבה היה חסר איזה אבזר משלים שרציתם. על פניו, מה הבעיה? הולכים לטכנאי או לחנות שמכירים ומשלימים. אבל כמו שאמרה תחושת הבטן שלי: ביג, ביג מיסטייק.
הרי במקומותינו חייבים לגרום לכם לחוש רע שלא קניתם אצלם. וכך לכל אורך השדרוג אתם מרגישים כמו בחתונה של הבת דודה בתיה כשאמא שלה נוזפת בכם שלא הסכמתם לצאת עם המציאה הגדולה שהיא מצאה לכם, ובטח לכן אתם עדיין לבד. ו
ככה קיבלתי הרצאה ש"אצלנו" המחיר נמוך יותר, והשירות טוב יותר, ולנו אכפת, ואנחנו עשר, ומאוד חשובה נאמנות לחנות (בשבילך, לא בשבילנו חלילה). וכמובן על הדרך יש השמצות על המתחרים שזה בעיניי הכי מכוער, ובמקרה הזה גם ממש לא בטוחה שנכון עובדתית. מה רע בלהגיד פשוט: מבטיחים לך שאם בפעם הבאה תקני אצלנו נעשה לך מחיר כי את לקוחה קבועה ומכירים אותך? בקיצור, עוד רגע הייתי נעמדת בפינה וכותבת על דף מאה פעם שאני מצטערת, ולא אעשה את זה יותר.
ומה הכי מטריף בכל הסיפור? שלא עברו 24 שעות וכבר העבודה הנהדרת, המצוינת. המקצועית שאין שנייה לה שעשו לי החלה להתפרק. פעם הבאה קונה אצלם, רק אצלם. שקוף!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
