לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מהחלום למציאות-סיפור על ט"ה בהמשכים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

פרק 13


היי D:

הינה אני מעלה את פרק 13.

אני מקווה שתאהבו אותו..למה הוא נכתב מזמן, ועשיתי ת'שינויים אחרונים היום..

אז..

תגידו לי אם יש מה לשפר, למה מזמן לא כתבתי..וזה מן קאמבק כזה :]

אז ייאלה..

••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

 

"את מתכוונת לעשות משהו?" מלמל,לא מוריד את עיניו מהטלוויזיה.

"כן,אני...אני אלך.." הצבעתי על הדלת והלכתי משם במהירות.

'מה לעזאזל קורה לי?!" הסתכלתי על הרצפה,בזמן שאני הולכת במסדרון במהירות.

 

מהחלום למציאות – פרק 13

 

הכל חזר לראשי במהירות.

 

"אלין...את צריכה לדעת משהו..." הסתכלה עליי הדודה אניטה.

"טוב,אבל מהר,למה אני עוד לא עשיתי שיעורים..." התיישבתי על הספה בביתי,ליד דודתי.

"אמ...את מוזמנת לדבר..." מלמלתי,מצפה שהיא תתחיל לדבר.

"אלין...אבא שלך...הוא לא בחו"ל..." השפילה את מבטה.

"מה הוא כבר חזר?!" קמתי מהספה בצהלה.

"לא אלין,תשבי בבקשה" שמה את ידה על הזרוע שלי והושיבה אותי.

"מתי הוא יחזור?" שאלתי בצפייה,לא העליתי שום מחשב רעה בנוגע אליו.

"הוא לא" קולה היה קר מתמיד.

"מה הוא לא?" שאלתי,לא מבינה את תשובתה.

"הוא לא הולך לחזור..." השפילה את מבטה.

"מה זאת אומרת?" עיניי התמלאו דמעות.

"אבא שלך...הוא...ל...לא נמצא איתנו יותר..." מלמלה וחיבקה אותי.

"מ...מה?" שאלתי בהלם.

הכל היכה בי, בלי שום הסברים, הכל.

 

נפלתי על הרצפה,בוכה.

'מה קורה לי?' שאלתי את עצמי,שנית.

 

"תני להסביר לך! את לא מבינה הרבה דברים!" קולה של אימי נשמע חזק יותר מאי פעם.

"אין לך מה להסביר!" צעקתי עליה,כל פני רטובים.

"אלין" לקחה נשימה עמוקה,הסתכלה עליי במבט אוהב אך קר.

"תני לי להסביר לך.בבקשה!"התחננה,התקרבה אליי וחייכה חיוך קטן.

הסתכלתי עליה במבט מלא עלבון.

היא פתחה ידיים לחיבוק,התמסרתי לחיבוקה.

קירבתי את פי לאוזנה ולחשתי לה חלק וברור  "אמא,אין לך מה להסביר,סליחה,אין לך בכלל זכות לדבר איתי...".

היא התנתקה לעט-לעט מהחיבוק והסתכלה עליי כאילו נפלתי מהשמיים.

"אמא,אוי אמא...אם אפשר לקרוא לך ככה...נכון,הולדת אותי...אבל...בגיל שנה עזבת אותי ואת אבא לטובת,לטובת מי? לטובת איזה נרקומן שהאכיל אותה סמים וסקס. כל החיים לא התקשרת,לא שלחת מכתב,כלום! כאילו שכחת שאני ואבא קיימים,כאילו שכחת שיש לך אנשים שאוהבים אותך ומחפשים אותך בכל מקום אפשרי! את פשוט נעמלת! כאילו האדמה בלעה אותך! את לא היית שם בשבילי ברגעים הכי טובים שלי,הכי מאושרים שלי,הכי מרגשים שקרו לי! את גם לא היית שם בשבילי! פשוט לא!" קולי לא היה יציב,חייכתי חיוך מאולץ,הייתי חייבת להראות קרת רוח,קמתי ופשוט הלכת משם.

 

"לא..." בכי השתלט עליי.

"אלין?" שמעתי את קולו של קווין.

"לא.." התחלתי להתפתל על הרצפה,לא מפסיקה לבכות.

"אלין.." קווין התיישב לידי על ברכיו.

"מה קרה לך?" הזיז את שערי לפני המזיעות.

"אמא.." פלטתי והמשכתי לבכות.

"אוי לי.." מלמל,קם,לקח אותי על ידיו והתחיל להתקדם לחדרו.

עצמתי את עיניי,

נרדמתי.

 

אצל קווין

 

 הסתכלתי עליה,היא נרדמה.

'איזה פני מלאך..' חייכתי למראה,מתכרבלת בידיי.

נכנסתי לחדר והשכבתי אותה על מיטתי.

'אני כל-כך אוהב אותך..' חשבתי לעצמי והעליתי עליה את השמיכה הכתומה.

"תישני יפה שלי.." לחשתי בשקט,נשקתי אותה נשיקה קטנה ויצאתי במהירות,למקרה שהיא ערה.

 

אצל טום

 

גאורג סחב אותי לאיזה פינה בלובי.

היו שם הרבה ספות כחולות.

על אחת מהם ישב גוסטב ושיחק בסוגר מעילו.

"גוסטי,חזרתי.." קרא גאורג,עזב אותי והחל לחבק את גוסטב באהבה.

הסתכלתי עליהם בפחד.

גוסטב המסכן ניסה לברוח ממגעו של גאורג אך מוחו לא הספיק לתת פקודה.

"גאורג עזוב אותי.." סינן באי נוחות כשנערה עברה לידנו.

"טום!" לחש לי.

"רוץ! הצל את נפשך!" המשיך ללחוש בדרמטיות.

שמעתי בעצתו וכעבור כמה רגעים כבר הייתי בדרכי למעלית.

"טום!" שמעתי את קולה של לורן מאחוריי.

"שיט" מלמלתי בשקט והסתובבתי כשחיוך מתנוסס על פניי.

"לורן! אוי כמה זמן לא התראנו!" התקרבתי אליה כשידיי פתוחות לחיבוק.

"לא הרבה. תגיד,אתה יודע איפה אלין?" חמקה מידיי במהירות וסידרה את שיערה.

"אמ..לא.." מלמלתי בבושה.

"סבבה! ביי!" היא קראה אליי ורצה למעלית שהגיע עתה.

"המעלית!" התחלתי לרוץ למעלית וכשהגעתי אליה היא נסגרה לי מול הפרצוף.

"וואלה טופי!" צווחתי.

לחצתי על הכפתור וחיכיתי למעלית שתשוב לקומת הקרקע.

"אני אומר לך שזה כן הוא!" שמעתי לחישה מאחוריי.

"זה לא הוא! אין סיכוי שהוא עומד מולי!" עוד לחישה.

'מה קורה שם?' תהיתי וסיבבתי את ראשי אחורה.

לעיניי נגלו נער ונערה שעמדו והתלחששו כנראה עליי.

"היי" פלט הנער בנשיות, מרים את ידו ללחיצה.

"היי.." לחצתי את ידו.

"אני ריאן,נעים מאד להכיר" לחץ את ידי במהירות, מחייך חיוך מאוזן לאוזן.

"כן בטח! נעים.." השבתי בפחד.

הנערה הזרה לחשה לנער שהתגלה כריאן משהוא בשפה זרה.

ראיין נראה לרגע נבוך אך מיד עזב את ידי.

"תודה" מלמלתי והפניתי את ראשי למעלית שעתה הגיעה.

"אני..אכנס.." הפניתי את אצבעותיי למעלית וברחתי אליה.

לחצתי בלחץ על כפתור המעלית.

'שתיסגר כבר!' התלוננתי לתקרת המעלית.

כשסופסוף הדלתות התחילו להיסגר יד נשלחה בין הקיר לדלת ופתחה אותה בחזרה.

"או לא..." סיננתי בראש מושפל כשהנערה וראיין נכנסו למעלית בצהלה ועליזות.

"אז טום" פנתה אליי הנערה כשהיא מצחקקת מסיבה כלשהי.

שלחתי לה מבט שואל.

היא כנראה לא הבינה וחזרה על דבריה.

"מה?" שאלתי בייאוש.

"אמ...כלום. רק רציתי לבדוק אם באמת קוראים לך ככה.." מלמלה ולאחר מכן התפרצה בצחוק רם המתגלגל.

"כן..ככה קוראים לי.. ממש ככה.." מלמלתי  בראש מושפל.

עיניי קלטו דבר שחור שזז במהירות על רצפה המעלית.

ליבי התחיל לדפוק במהרה וצווחת בהלה נפלטה מפי.

•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

אהבתם?

את זה אני רוצה לראות בתגובות D:


   

נכתב על ידי , 1/4/2009 23:44  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחזירה ת'סיפור


היי D: כאן דניאל.

לכל הקוראים והקוראות שקראו פה בזמנו.. אני רוצה לבסר לכם בשורה משמחת מאד,

 אני מחזירה ת'סיפור!

טופ, לפחות בשבילי..

XD

קיצרר,

אתם מוזמנים לקרוא פה, ולהביא ת'חברים שלכם..

כאילו, "חבר מביא חבר" כזה..מה אתם אומרים?

הקיצר,

ניתראה בפרק הבא שאני אעלה..שזה יהיה..מחר?

דברו איתי

נכתב על ידי , 1/4/2009 19:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 25




1,724
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למהחלום למציאות || סיפור על ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מהחלום למציאות || סיפור על ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)