" מתי כבר תברר את העניין הזה?"

" בשביל מה? את יודעת שגם אין לה זמן לזה והיא לא תמשיך עם זה.. סתם בזבוז".

החלומות נקברו עמוק מתחת לאדמה.

אולי זה סימן שזה לא בשבילי.

ובכל זאת אני בוחרת לא לחשוב על זה, איך "אולי" להציל אותם.

היעוד שלי זה משהו ראלי, כמו כל אלה עם הסטיגמה של "חכמים".

כנראה שאחרים הבינו את זה בשבילי.. ואני בעצמי, כבר ויתרתי.

אני יכלתי לבכות אבל פחדתי שזה יפריע...