סליחה.

מילה אחת שכל כך קשה להגיד לפעמים.

למשפחה שלי, מגיעה הסליחה הכי גדולה בעולם.

כי בהם אני מרגישה שהכי פגעתי. לפעמים בכוונה ולפעמים לא בכוונה.

ולפעמים אני לא מתחשבת

וחושבת רק על עצמי

ומה אני צריכה

ומה אני עושה

שאני שוכחת שגם הם שם

וגם להם יש חיים

ושלפעמים גם הם צריכים אותי.

אני מצטערת שלפעמים אני כזאת אגואיסטית

ולחברות שלי, שפגעתי, שיקרתי, התעלמתי, הרגזתי וכו'

יש 2 חברות שאני ממש חייבית להם סליחה בזמן האחרון:

אליענה אני ידועת שזה דפוק שאני כותבת את זה פה אבל אני ממש מצטערת שצחקתי על בובי.

לין, אני ממש מצטערת שהתערבתי במה שלא היה ענייני.

סליחה לכל החברות, אחת אחת שפגעתי בהם.

וסליחה לכל אלה, שלא באו ואמרו לי שפגעתי בהם ופגעתי בהם בלי לשים לב או מתוך טיפשות או מצב רוח.

אני ידועת שלפעמים אני נהית נורא עצבנית ואני כל כך מצטערת אם אני מוציאה את זה עליכם.

סליחה לכל הקרובים ולאנשים האחרים שסובבים אותי. שאני בטוחה שגם יצא לי לפגוע בהם

ואולי קשה להגיע לכל אחד ולבקש אישית סליחה. אבל הכוונה היא אמיתית פה.

לכל אחד מגיע את הסליחה האישית שלו ממני.

ובאמת שבימים האחרונים יצא לי לחשוב על זה די הרבה.

על האנשים שפגעתי בהם.

זה דבר כל כך חשוב לבקש סליחה, ולהתכוון לזה.

חשוב גם לדעת לסלוח.

לא רק לבקש, אלא בעצמך גם לסלוח לאחרים.

ועוד דבר אחד. לסלוח לעצמך. שאת זה כל אחד יכול לפרש בדרכו שלו.

מאיה. סולחת ומבקשת סליחה

גמר חתימה טובה וצום קל.