אין לי את הכוחות להמשיך ולהתמודד עם זה

אין יום אחד בלי זה.

ולא יהיה

נכון יש את הזמנים שפשוט זה מלווה כמו משהו יומיומי ולא כל כך מתרגשים.

אבל יש את התקופות האלה שבאות והולכות. תמיד בלבד הזה.

אבל כבר קשה לי ואני מתייחסת אל זה כאילו כמובן מעליו.

ואף אחד לא יבין ואף אחד לא יעזור

"אני מבין" כולם אומרים אבל תכלס רק אני והעוד קבוצה הזאת של האנשים מכל העולם שיודעים מה עובר בראש וגם אצלם זה ככה באמת יבינו.

שזה ממש לא כזה פשוט

ולפעמים זה קצת קשה.

במיוחד בלבד הזה.

אפילו שהוא אולי עשה לי קצת טוב, השבועיים האלה שבאמת הייתי רק עם עצמי, ולא מתוך כוונה.

ולפעמים אני כן צריכה קצת חברה של אנשים קרובים דווקא ב-break downs האלה.

ואין לי.

אנשים בוחרים להתעלם או שאין להם כוח.

רק לעצמם יש להם כוח.

רק לעצמם

אנשים כבר לא מתייחסים אלי כמו מישהי עם רגשות

פוגעים, "מזניחים" (מילה קצת מוגזמת), מתעלמים.

וכל פעם שקורה משהו לא בסדר, הם תמיד ינסו להסיר את האחרויות מעליהם, כדי שיצאו בסדר.

הלכתי לראות טלוייזיה או משהו