אם תסתכלו על חייו של אדם ממוצע שלמד ועובד קשה, תראו שהוא עובר מסלול דומה. הילד נולד והולך לבית ספר. ההורים הגאים נרגשים משום שהילד מצטיין, מקבל ציונים בינונים עד טובים, ומתקבל לאוניברסיטה\מכללה. הנער מסיים את הלימודים, אולי ממשיך לתואר שני, ואז הוא פועל ממש כפי שתוכנת: מחפש עבודה שיש בה ביטחון. הוא מוצא את העבודה הזאת, רופא, עורך דין, איש צבא, או עובד במשרד ממשלתי. באופן כללי, הילד מתחיל להרוויח כסף, כרטיסי האשראי מתחילים להגיע בהמוניהם ומתחילות הקניות אם לא התחילו כבר קודם.
כשיש לו כסף לבזבז הילד הולך למקומות שבהם אנשים צעירים כמוהו אוהבים להסתובב, הוא פוגש אנשים, יוצא עם בחורות ולפעמים מתחתן. החיים נפלאים עכשיו, משום שכיום, גם הגברים וגם הנשים עובדים.
שתי משכורות . הם מרגישים מצליחים, עתידם נראה מזהיר. הם מחליטים לקנות בית, מכונית, לצאת לחופשות וללדת ילדים. החבילה המאושרת מגיעה. הצורך במזומנים גדול. בני הזוג המאושרים מחליטים שהקריירות שלהם חיוניות ומתחילים לעבוד קשה יותר בתקווה לזכות בקידום ובהעלאות שכר.
ההעלאות מגיעות ובעקבותיהן ילד נוסף והצורך בבית גדול יותר. הם עובדים יותר נהיים עובדים טובים יותר, מסורים יותר. הם חוזרים לבית ספר כדי להתמחות יותר ולהרוויח יותר. אולי אפילו מתחילים לעבוד במקום נוסף. ההכנסות שלהם עולות אבל יחד איתן עולה דרגת המס שלהם ומסי הנדל"ן על ביתם החדש והגדול, והתשלומים לביטוח לאומי, וכל המיסים האחרים. הם מקבלים את התלוש השמן שלהם ותוהים לאן נעלם כל הכסף?! הם רוכשים קרנות נאמנות וקונים מצרכי מזון בכרטיס האשראי שלהם. הילדים שלהם מגיעים לגיל חמש שש והצורך לחסוך ללימודים במככלה\אוניברסיטה גובר לצד הצורך לחסוך לקראת הפרישה.
בני הזוג המאושרים שנולדו לפני כ-35 שנה לכודים עתה ב"מירוץ העכברים" עד סוף ימיהם כאנשים עובדים. הם עובדים למען בעלי החברה המעסיקה אותם, למען הממשלה שלה הם משלמים מיסים, ולמען הבנק שלו הם משלמים את המשכנתא ואת כרטיסי האשראי.
ואז הם מציעים לילדיהם "ללמוד היטב" לקבל ציונים טובים ולמצוא "עבודה בטוחה". הם אינם לומדים דבר על כסף. חוץ מאשר מאלה שמרוויחים מתמימותם ועובדים קשה כל חייהם. התהליך חוזר על עצמו בדור חדש שעובד קשה.
זה מירוץ העכברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
