אני מקיא כי כמעט ושתיתי אמבט שרדונה

אני מקיא כי קיוויתי שמשהו בי ישתנה

אני מקיא כי קיבלתי אסלה בחינם

ובחילה בחינם

והרבה

אני מקיא-הבילויים

אני עצובה ומדוכדכת מצרות של אחרים.

אז אני מקיאה כי הסרטן שלה יעבור

ואני מקיאה כי היא תוכל שוב להכנס להריון

ואני מקיאה כי היחס פה חרא

ויש אנשים רעים

והרבה

אז כולם מסביבי עוברים דברים קשים דווקא שלי טוב, דווקא שאני מרגישה שבשבילי הכל הולך במסלול הנכון.

וכשלאנשים שחשובים לי רע, לי לא יכול להיות טוב.

ואם זו אכפתיות אמיתית או סתם קוד התנהגות חברתי? אני לא יודעת, באמת שהייתי שמחה לענות על השאלה, אבל אני כבר לא בטוחה.

יום אחד יהיה טוב, תזכרו שאמרתי, יום אחד יהיה טוב...