גלעד שליט חוזר הביתה, אני לא יכולה להגיד שכל העניין לא גורם לי אושר עילאי. וכמובן שאני שמחה שהוא חוזר, למרות שהמחיר יקר. אני גם שמחה שסוף סוף המהלך נעשה. 

אבל כמו כל פסימית קטנונית אמיתית יותר זועק לי באוזניים ומהבהב לי בעיניים שגלעד שליט חוזר כי זה המפלט של ראש הממשלה מר בנימין (ביבי) נתניהו.

אחרי קיץ גדוש במחאות חברתיות, התפטרות המתמחים, ירי טילים כבד בדרום ופעילויות 'תג מחיר' זה הזמן של ראש-הממשלה לזכות חזרה באהדת רוב העם; כי ככל שהזמן עובר יותר ויותר אנשים תומכים ב"החזרתו של גלעד בכל-מחיר".

ונראה כי גלעד שליט הוא כמו לעבור על משבצת "דרך צלחה" במונופול רק שבמקום 200 ש"ח אתה מקבל את הקרדיט על עשיית המעשה הנועז.

אם העסקה הייתה נחתמת לפני שנתיים וחצי, המחיר היה פחות כואב וגם לא היו לי חשדות כאלו כי בכל זאת לפני שנתיים וחצי הכל היה רגיל פחות או יותר.

ואני שוב רוצה להבהיר, אני שמחה שהעסקה הזו סוף סוף נחתמה וגם אני כבר רוצה שגלעד יחזור.

זה פשוט, ששוב, כמו בכל חמש השנים האחרונות נראה לי שאנשים רוכבים על גבו כדי להתקדם, וזה מעצבן וכואב.