לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  הדושי

בת: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2012

אשמה


איך הורים יכולים להגן על הילדים שלהם בכל מצב? למה בכלל?

ואני לא מדברת על מצבים בהם הילד נפגע- יש מצבים שהילד פוגע.

 

"גל האלימות" זה השם שניתן לשבוע האחרון, כי מה לא היה לנו פה? רציחות, התעללויות ועוד ועוד

צפיתי בחלק מהכתבה שנעשתה בערוץ 2 בנושא, בכתבה רואים את אחד האבות של הילדים מקבוצת הילדים בני ה12 שניצלו והתעללו בילד מהכתה שלהם. אפשר לסכם את מה שהאבא אומר בתור: הרוב היה רק משחק של ילדים, הוא לא היה אשם, הוא לא היה שם.

הבעיה היא החינוך, שהורה מוותר ככה לילד שלו שכנראה כן היה וכנראה שכן התעלל במישהו אחר, אם הוא יכול להצדיק את הזוועות הוא אשם באותה מידה והוא מקור הבעיה.

עוד בכתבה, אמא של אחד מהנערים שרצחו ככל הנראה את גדי ויכמן, מספרת על כמה שהבן שלה טוב ולא פוגע באף אחד. ושוב אני אשאל, איך אפשר?! אפילו להורים צריכים להיות גבולות בנוגע למה שהם מוכנים לומר על הילדים שלהם. לא צריך להצדיק הכל, לתרץ.

 

ילדים הם לא מלאכים ולא טהורים, הם מבוגרים קטנים שמחקים את החברה ומחכים לגדול כדי ליישם את כל מה שהם לומדים מעולם המבוגרים שמסביבם.

אם למבוגרים אין הבחנה בין טוב לרע גם לילדים לא תהיה, כשאין נכון ולא נכון קל להפעיל שיקול דעת מוטעה.

אז במקום שהורים כאלה יצדיקו את המעשים של ילדיהם וייתביישו להודות בשגיאות שלהם הם צריכים לגדל בייצים ולהעיז להודות שהילדים שלהם יכולים להיות נוראיים, להודות שלילדים האלה יש בעיה. 

נכתב על ידי הדושי , 7/5/2012 20:19   בקטגוריות אקטואליה  
הקטע משוייך לנושא החם: אלימות משתוללת
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




15,036
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להדושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הדושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)