כבר חודשיים בערך שאני מכריחה את עצמי לכתוב למרות שאין לי באמת נושא או רעיון

כל הפוסטים האלה יבשים, חסרי מוזה, חסרי השקעה אמתית.

אנעי לא מרגישה שאני יצירתית מספיק, הלב שלי רק חצי בחוץ, וזה ל הגיוני בכלל

הלוואי שהייתי יודעת לכתוב, שהיה לי נושא, שביב של השראה והרבה רגש להוציא

רק כדי להרגיש משוחררת ולא עצורה באחורי הראש שלי

בחלק האפל של המוח, שכשנמצאים שם לא בטוחים בכלל מה מרגישים, אני שונאת את המקום הזה