מבחן בתנ"ך מצריך למידה, למידה מצריכה חשיבה וחשיבה מסיטה אותי מהנושא שאני צריכה ללמוד.

בכל מקרה הבנתי את הכל, כל ההיסטוריה של התורה, הקוראן, הברית החדשה והמיתולוגיות למיניהן שמנסות להסביר את קיום העולם!

זה קצת דומה לפוליטיקה, כל אחד המציא סיפור שהוא מנסה להסביר בו איך נוצר העולם ואיך הוא עובד היום. 

אז ראשונים היו האלים של המיתולוגיה, לכל תפקיד היה אל- כשהזדקקו להסבר לתופעה מסויימת הפתרון היה אל שאחראי עליה ומסביבו עוד סיפור שלם, או שלפעמים מעשה של אל שהוביל לתופעה- למשל-

במיתולוגיה היונית: הייתה אישה אחת, בשם ארכנה שאמרה שהיא אורגת ותר טוב מהאלה אתנה! אתנה כעסה, אבל, לפני שתעשה מעשה רדיקלי מדי היא התחפשה לזקנה ואמרה לארכנה שתחזור בה מההתפארות- ההיבריס (חטא הגאווה) אך ארכנה שהייתה שחצנית רק המשיכה להתגרות באתנה. אתנה הורידה את תחפושתה והן החלו בתחרות אריגה, שתיהן ארגו דברים יפהפיים אך אתנה שהייתה אלה ולא יכלה לסבול שתהיה בת אדם טובה כמוה הכתה את ארכנה, אז, ארכנה הבינה את חטאה ומרוב צער תלתה את עצמה. אתנה אשר הייתה מלאה ברגשות אשם החזירה אותה לחיים בצורת עכביש, ולכן העכבישים אורגים רשתות- טווים קורים.

כשהאנשים הבינו שמסובך מדי להמציא אלים וסיפורים חדשים כל פעם, קם מישהו טיפה יותר חכם שאמר "למה שלא נהפוך את כל האלים לאל אחד?!" וכך בעצם החלה התורה.

תחילה הם סתרו את כל המיתוסים הקודמים להם, הפריחו כל טענה לגבי קיום של אלים ומפלצות, השמש והירח כבר לא היו שליטי העולם גם הם. רק אלוהים אחד ויחיד חזק מכל ששולט בעולם, בורא כל חי, צומח ודומם.

הסיפור הזה כל כך נטול פרצות אך מלא סתירות וקונפליקטים שאנחנו עדיין לא ממש יודעים "איך לאכול אותו", ואני בטוחה שלא חידשתי לכם כלום כרגע.

אבל התורה היא בסך הכל (לדעתי כמובן) אוסף סיפורים של אנשים שהתנגדו למיינסטרים היווני דאז. ואיכשהו זה תפס ואנשים מתקשים להתנתק מזה גם היום.

מכאן צמחו להם הקוראן והברית החדשה, שדומים ואף חופפים לתורה וכל אחד ניסה לסחוב אליו כמה שיותר מאמינים.

הכל פוליטקה דתית, הכל ניסיונות כושלים להסביר את מסתורי העולם. ולמה לנו להסביר אותם בכלל?

"א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.  ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.  ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹשֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.  ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹשׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם.  ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.  ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִיםשָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.  ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.  טמַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"