הכל טוב, אני מרגישה כל כך טוב בכל המובנים, אני לא מסוגלת לשנוא את עצמי, או לאהוב את עצמי.

אני פשוט מרוחקת בזמן האחרון, זו באמת הרגשה מיוחדת- אולי אני נורמלית עכשיו?

כשאני לבד אני כמעט חסרת רגשות. במקום לשקוע למחשבות עמוקות, בזמן האחרון אני פשוט קצת שמחה בלב למרות ששום דבר לא באמת טוב.

יש הרגשה של אשליה, של ביטחון עצמי. אני לא מבינה מאיפה זה בא

לא כיף לי ככה, אהבתי להרגיש הכל בגדול- או לבכות הרבה או לצחוק הרבה- לא כשזה ככה, קטן ועלוב. כשכל הרגשות פתאום נעלמים לתוך כאב ראש אחד גדול