הקדמה לשני השירים שבפוסט:

זה זמן רב שלא כתבתי שירה

לא לבלוג ולא למגירה.

לכן עכשיו נסכה בי השראה

לכתוב מילים בלי הפרעה

איני משוררת דגולה, אך יש לי מה לומר

ואולי אחזור שוב, לכתוב פה גם מחר. 

-

אהובי אני אומרת

אתה מסיט את המבט

אני לוחשת, משחקת

ולך זה לא אכפת

אני לבד מולך תמיד

כמעט יודעת שאני רוצה

אבל אתה כל כך רחוק

אני לבד במערכה

אני משחקת לבד

במשחק של יותר ממשתתף אחד

אני צריכה שותף

אבל לך זה לא אכפת

הלוואי שיהיה לך יותר קל להבין אותי.

אני מלכה ואתה מלך

אני שחור אתה לבן

לפעמים רוצה רק שתמות

ולפעמים אותך אני צריכה

לדבר זו לא הדרך

לעשות זה העיקר

לצעוד קדימה עד אין סוף

כשאין כבר מה לומר

אנחנו לא ההפך

אנחנו ממש אותו דבר

אתה חושב אולי שלא

ולפעמים לטעות אפשר.

כדאי גם שתדע שזה מתחיל להימאס

המשחק שלא נגמר- כשמוותרים על האמת

תבין שעד אין קץ זה לא יוכל להמשך

אני אתחיל לרוץ מהר 

והאינסוף כבר מתקרב.