לפעמים כשמקשיבים לאנשים אחרים אז מאבדים את זה.

מילים יכולות לשטוף את המוח- לבנות תקוות.

היי, הכל מתנפץ אחר כך.

"הוא מתחיל איתך" הם אמרו, ובהתחלה לא רציתי להקשיב להם.

אבל הם המשיכו, והזמן עבר, המחשבה לא הרפתה.

וכבר חשבתי שאולי הם צדקו

כשנפגשנו שוב הכל נראה אחרת, בעיניי.

יש בי תמימות, או אולי אמונה לא מוסברת בהכל

אני סומכת עליכם יותר מדי

ומה אתם יודעים בכלל... 

אני חכמה, אבל תמיד אני חושבת שאתם קצת יותר חכמים

וכנראה שזו טעות