בשנים האחרונות התחלתי להגדיר את התפקיד שאני ממלאת בעולם

וההגדרה שהתאימה לי עד עכשיו הכי הרבה היא סוג ב'

אני מרגישה שאני פשוט לא ממלאת תפקיד ראשי

לא בחיים שלי ולא בחיים של אחרים

אני תפאורה

ד: יש לך חבר?

אני: לא

ד: למה?

אני: לא יצא...

ד: מה אף אחד לא רוצה אותך, כי את מכוערת?

אני: כן..

מה שיפה בשיחה זו העובדה ש"ד" זו לא האות הראשונה בשם של השואלת, זו הכיתה שלה