לפני שיסגרו את ישראבלוג (אם זה אי פעם יקרה):

אני מקפידה להכנס לפה פעם בשנה לפחות, לראות מה חדש.

הבלוג הזה קיים כבר 9 שנים, כלומר מאז שהייתי בת 12

ואני לא מרגישה בשינוי מנטלי קיצוני.

אני פשוט חווה את גיל ההתבגרות הזה כבר המון זמן, כנראה שלנצח, רק שעכשיו אני כבר מתחילה להיות מבוגרת אז הסיפור הזה הופך לפתטי. 

בקיצור;

אני קצת עצובה, כנראה כי זה מצברוח לילי שכזה.

אני די אובססיבית וכראה אעקוב אחרי הכניסות לבלוג בימים הקרובים.

אני קצת עייפה אז אני אלך לישון וכנראה בפעם הבאה שאכנס לבלוג אסתכל על הפוסט הזה ואגיד - איזה מטומטמת.

היום יום הולדת - לבלוג
תראי יש פה סוד ישן חדש - חיי טמונים פה
לפרוס את הלחם - בלי לכתוב פוסטים שעוסקים במשקל שלי
לגעת במשהו קצת מושלם - הזכרונות שהצלחתי לאסוף

כבר אמצע הלילה - במונחים של ערב לפני שעולים לבסיס 
חשבתי אולי כדאי לישון - אולי...
אבל משהו תקוע - בחיים
תקוע עמוק בתוך הגרון - לאן מתקדמים עכשיו

נכון את יודעת - כן
כל כך משגעת - משוגעת קצת במקרה שלי
לפני שאת בורחת - אני לא אברח
בואי בלי פחד - כבר לא מפחדת
קחי אותי ככה - את הבלוג איתי לכל מקום

היום יום הולדת - מזל טוב, כבר 7 שנים
חשבתי כמעט על כל הפרטים - שנים אחורה
הזמנתי לך חדר - הפרטיות שבכתיבה פה
שמיים כחולים עם כוכבים - לזכרונות הטובים

נכון את יודעת... - אני יודעת בדיוק...

המנהג השנתי שלי, גם אם לא כתבתי פה שנה. 

יש לי סנטימנטים למקום הזה