לפעמים הטיימינג שלי מפתיע אותי לטובה.

-

אני מקווה שישראבלוג לא יסגר. קשה לי לחשוב על זה אפילו.

-

פתאום הבנתי שלהיות בתקופת ה"ילדות" זה כבר די רחוק ממני

#DistortedHarmony

אין לי על מה לכתוב פוסטים, אין לי השראה, ואני מעדיפה להשאר כמה שיותר אנונימית.

חוץ מזה, שאם כבר יש לי דברים לכתוב עליהם הם נורא שטחיים כמו כמה השמנתי ואני צריכה להתחיל באיזו דיאטה, או הרצון החזק שיש בי לשנות משהו בחיים, והעובדה שסוףסוף מרגישים את סוף יב', לא שלא נהנתי בבית ספר, אבל הגיע הזמן לגמור את הסיפור הזה.

אז הבלוג פה בשביל ההרגשה, וגם כי כבר בלתי אפשרי להתנתק.

כלכך הרבה שנים עברו פה, זה חלק ממני

עם כמה שאני שונאת חלקים גדולים ממנו

הוא די משקף אותי

אז אני גם קצת מעריכה את זה

וזהו