אין להם גב רק ערימת חוליות 

ובגוף גרום הם מתהלכים

כפופים ומצונפים

נשענים על מקלות

כבר שנים שהשיניים מפלסטיק

ותחושה של חוסר אונים עוטפת אותם

לכל מקום שרק יפנו

מישהו יזרוק מבט של רחמים

או של זלזול

אתם חסרי תועלת זקן וזקנה

תרמתם את חלקכם

ועכשיו זה מספיק

ומי צריך את הנטל שלכם בעולם הזה?

ילדיכם עזבו, השאירו אתכם בידי אומנות

עובדות זרות, כבר אין משפחה

ומי חשב שתמותו לבד

אבל התקדמנו

אין פה מקום לזקן וזקנה

העולם שייך לצעירים

עד שגם הם מזדקנים

ומה הטעם לחיות כשהחיים כל כך קצרים

וכבר בכלל, חבל שנולדתי