כשהייתי קטנה, ממש קטנה, אבא בא אליי בוקר שבת אחד, בוקר יפה, והביא לי אלבום ובו פרחים מיובשים.

אבא ידע כמה רציתי אלבום עם פרחים מיובשים, ושמחתי מאוד שהוא זכר והכין לי  אחד. כל פעם שרק יכולתי,

המשכתי להשלים את האלבום, כדי שיראה מושלם.

רציתי שאבא יהיה גאה.

כשהייתי קטנה, ממש קטנה, אבא בא אליי בוקר שבת אחד, בוקר יפה, והביא לי אלבום ובו פרחים מיובשים,

ומאז הוא לא הביא לי דבר.

מסתבר שבסוף לא קבלתי ציון גרוע במתמטיקה, קבלתי 84

במקרה אחר הציון הזה היה מאכזב אותי כי אני יותר מדי פרקפקציוניסטית אבל לעומת הציון שהנחתי שאקבל כשסיימתי את המבחן, זה אחלה.

היה מיצ"ב באנגלית ומבחן בתנ"ך ואף פעם אין לי כוח לתקופות האלה שהכל בא בלחץ, למרות שזה עדיין לא יגיע, אבל זה עוד יגיע, ואז יהיה רע. נוסף על כך מורות ממש נהנות להלחיץ אותנו בנוגע לתיכון, לא שזה הכי מזיז לי...

הנער בפיג'מת הפסים זה מדהים והיומולדת של שמואל ושל ברונו הוא ב-15 באפריל שזה אתמול, וקראתי את הקטע שנאמר בו שזה התאריך שלהם שלשום וזה היה ממש מגניב כי אז אני כזה "היי! מחר!"

ועוד מעט רוק עצמאות ונקווה שהשנה זה לא עומד לי יום עצמאות בצל "יש התקף אסטמה" "יש כולם שונאים אותי" "יש אמא ואבא מעצבנים" וכו'.