בדיוק כמו שהראשג"דית שלי אמרה- זה טיול שכל הזמן מתלוננים בו כמה שכואב לך, שקשה, שאתה עייף, רעב, צמא, חייב להשתין ואז כשהטיול נגמר- אתה אומר שזה הטיול הכי מדהים שהיה לך בחיים.

אז אמנם הלכנו 10 ק"מ פחות ממה שהיינו אמורים ללכת כי יש לנו הנהגה "גונה" [מצטטת אנשים שאמרו זאת לפניי ], אבל עדיין הלכו לי הרגליים והכתפיים והיה לי הכי מדהים בעולם.

ביום הראשון הגענו לשבט, חיכינו קצת, העלינו לאוטובוסים הכל והתחלנו בנסיעה. כל הנסיעה שרנו שירים ישראלים ודריה כמובן דאגה לבידור באוטובוס, כי- אם לא היה אז מי?

הגענו לחוף אכזיב, וזה חוף פשוט מדהים! השעה בכלל היתה מדהימה והאור השתקף על המים באופן כ"כ צילומי ומהמם שאפשר פשוט לבכות ובקיצור היה מדהים שם. היה טקס מהיר ואז נסענו למחנה [שבמקור היינו אמור לצעוד את המרחק הזה] והתחלנו לבנות את האוהל. אחרי שסיימנו עם שני האוהלים אכלנו נקניקיות מזעזעות שלא הייתי נוגעת בהן בחיים אם לא הייתי רעבה כמו שהייתי. התארגנו לשינה והיה קר, צפוף ובכלל לא נוח בלילה. בבוקר התעוררנו, הבנים פרקו את האוהלים בזמן שהיינו בשירותים ויצאנו לדרך. אני אגיד את האמת, ההתחלה היתה חביבה אם נתעלם מהעובדה שסבלתי כל הזמן את הג'ריקן בגלל אנשים מסויימים מעצבנים בגדוד ובשעות האחרונות של המסלול זה היה פשוט סבל מתמשך.

כשהגענו בקושי היה לנו כוח לנשום, לא היו שירותים כימים עדיין ואנחנו היינו צריכים לבנות אוהל. כמובן שרוב הגדוד בכלל לא נגע באוהל וזה היה ממש מעצבן, ועוד יותר מעצבן שאני עדיין אל קלטתי איך לעזאזל מקבעים את האוהל המזדיין הזה!

אכלנו המבורגר מסריח וספגטי ממש טעים בכמויות מינמליות ובלילה הזה דווקא ישנתי ממש מצוין.

בבוקר התעוררנו והתחיל לרדת גשם אז לא יכולנו לצאת לא מהאוהל ולא למסלול, ובסוף יצאנו בשעה מאוחרת מה שעכב את כל היום. היינו מאחורה ובגלל שאנחנו פראיירים אספנו את הזבל של כולם [וההנהגה עדיין גונה] ואז התחיל המסלול. ממש אהבתי את המסלול הזה, הוא היה הרבה יותר יפה ובהתחלה אפילו ירד קצת גשם וזה היה נחמד ביותר.

בסוף הגענו לשדות האלה של הבננות שתמיד רואים בדרך לכנרת מהכביש וכשהגענו לכנרת פשוט נשכבנו על הדשא בהנאה.

אחרי הטקס סיום עלינו לאוטובוסים [וכמובן ששוב הכריחו אותנו לנקות את הזבל] והגענו הביתה.

זה היה פשוט טיול טוב ואני אוהבת את המדריך ואת הגדוד הזה♥