עכשיו התחלה חדשה, ההזדמנות האחרונה שלי. תקופת מבחן כזו.
וכמו השנה שעומדת בפתח, אני מקווה שהכל הולך לעבור באופן נסבל וסביר עם שאיפה לטוב, שאפילו אותו אני לא מבקשת כרגע – אלא רק כמטרה עתידית. הדרך לא תהיה כל כך טובה ומאושרת. אני אפילו לא מצפה לזה. רק מקווה שהטלטלות לא יהיו מעיקות מידי.
אז כרגע אני באשפוז בית. כבר קשה לי, והוא רק התחיל. יהיה לי קשה להתחמק מנקודה שבה הוא יעלה לי על העצבים. חוסר פרטיות הוא אחד מהדברים שמשגעים אותי יותר מכל דבר אחר, אבל גם נראה לי שהוא יעזור לי להפסיק עם הרגלים מגונים כאלה ואחרים, או לפחות כולי תקווה, כי האופציות האחרת לא ממש עומדת בראש רשימת העדיפויות שלי.
גם לכן (לכם?) אני מאחלת שתהיה שנה נפלאה. שתדעו לשים לעצמכן גבולות ולקחת דברים באופן ריאליסטי ופרופורציונאלי. זה לא קל לשנות דפוסי חשיבה, ולעשות את זה לבד יכול להיות לא הגיוני. לכן, דעו לבקש עזרה. דעו להיפרד לפעמים מהאגו, הרשו לעצמכן ליהנות ולקבל בלי להרגיש כל אשמה. חלק מחייכן הוא לחיות אותם כמו שצריך ולדעת ליהנות מהם.
מקווה שעומדת שנה מוצלחת בפתח. אבל זכרו – דברים לא יבואו מעצמם פתאום, אתן צריכות להוביל את חייכן למקום טוב, ולכן – דעו לגייס אנרגיות טובות.
תודה על כל התמיכה שלכן, וגם אני פה בשבילכן תמיד...
המון אהבה 3>