" אהבת את ג'וני יוקי?" שאלה אותי אנסטסיה בארוחת הערב המשפחתית,

" הוא נראה נחמד מאוד" אמרתי בחיוך, לילי ישבה צמודה אלי והסתכלה עלי

כול הארוחה, חייכתי אליה מידי פעם, לא התחשק לי לאכול, רציתי לישון,

זה היה יום ארוך ועמוס בדברים שאני צריכה לזכור... שינה לא תזיק לי...

אחרי שפינינו את השולחן, פרשתי לחדר, נשכבתי על המיטה לבושה בחולצה

של אחד הבנים מבית היתומים, קיבלתי אותה לפני שנתיים, ואחרי כמה זמן

הוא אומץ, בגלל שחזרתי מהאימוצים השונים לבית היתומים, אנשים חשבו

שהיא מקוללת או משהו בכיוון, אבל אהבתי אותה, מאוד, היא היתה הקשר היחיד

שלי לבית היתומים ולאנשים שהיו שמה...

כשקמתי, גיליתי שכולם כבר הלכו, אנסטסיה לקחה את לילי לגן והיתי לבדי

בבית, אכלתי פנקיקיים שהשף הראשי השאיר לי, הם רק נראו יותר טחונים

מרגע לרגע, הבית היה שקט בלי אנשים בתוכו, המנקה שלהם עברה וסידרה את

החדרים, היה לי משעמם אז החלטתי לעזור לה, קראו לה אנני, שם כפרי...

לא אהבתי אותו, סידרנו את החדרים של כולם, כולל שלי, של לילי היה הכי מבולגן,

היו בובות וצעצועים בכול מקום אפשרי...

" יוקי?" קול נשמע מאחורי כשסידרנו את החדר של לילי, " ג'וני" אמרתי והסתובבתי

נזכרת שאני עדיין לבושה בחולצה ותחתונים בלבד, טוב שהחולצה היתה ארוכה...

" מה את עושה?" הוא שאל, " עוזרת לאנני לסדר את החדרים" אמרתי וזרקתי

צעצוע של לילי שהיה בידי לארגז, " אמ... נגיד, קדימה לכי להתלבש הולכים להסתובב"

אמר ויצא מהחדר, שמעתי אותו יורד במדרגות ומתיישב בסלון, " איזה ילד מעצבן"

אמרתי בקול ואנני גיחחה, אבל השתתקה מיד, הבטתי בה לשניה, " את יודעת שאני לא

אגיד להם אים את שונאת מישהו מהם, אני לא כזאת, והוא מעצבן גם אותי"

אנני צחקה הפעם, חייכתי, " בואי תבחרי איתי מה ללבוש" אמרתי ומשכתי אותה

בידה לכיוון החדר, היא היתה לא יותר מבת 25, ככה שיכולתי לסמוך על הטעם שלה,

בחרנו ביחד גופייה שעליה יש מיקי מאוס מאבנים ומכנסון גינס חמוד, נעלתי אולסטאר,

הסתקרתי וירדתי במדרגות, ג'וני נראה עצבני כשהגעתי, " כמה זמן לוקח כולה להתלבש?!"

צעק לעברי, " אל תצעק עלי!" צעקתי עליו בחזרה ויצאתי מדלת הבית, אחרי כמה דקות

שבהן כנראה ג'וני עיכל את זה שהילדה החדשה צעקה עליו, הוא צימצם את הפער בינינו

והלך לצידי.

אחרי שהוא הראה לי את חנות הגלידה הטעימה ביותר בעיר, הקניון, התיכון, וכול שאר השטיות

שאני אמורה לדעת, החלטנו להיכנס לקניון כדי לשתות קפה, " ג'וני!!!!!!!" צעק איזה

בחור מאחורינו, הסתובבנו וראיתי בחור בלונדיני, נמוך מג'וני בקצת, בערך בגיל שלו אני חושבת,

הם לחצו ידיים, והבלונדיני הביט עלי, " הזיון שלך להיום?" שאל אותו וחייך חיוך ענק, " אפשר

אותה אחרייך" שאל שוב, לא יכולתי להבין אים הוא היה רציני, " יוקי תכירי, אחד החברים המפגרים

שלי דייויד, דייויד תכיר, אחותי הקטנה החדשה יוקי" הבלונדיני שינה את הבעת פניו והסמיק,

" נעים להכיר" אמרתי בחיוך ולחצתי את ידו, ג'וני החניק צחוק למראה פניו של הבלונדיני,

" רוצה לשתות איתנו קפה?" שאלתי, דייויד הנהן והלך אחרינו לשולחן שמצאנו.

" תקשיבי... לגבי מה שאמרתי" התחיל הבלונדיני לומר, " לא אכפת לי, כבר קרה לי"

אמרתי וג'וני הביט בי, " באמת?! מי הדפקט ששאל לפני? אד?" שאל הבלונדיני,

" לא, בפעם הקודמת שאימצו אותי, רק שהבחור ענה : " כן, נכון כוסית?!"

שניהם הביטו בי בשתיקה, כנראה המומים או משהו, " מה?" שאלתי

" ו... נתת לו כאילו?" שאל הבלונדיני, " איכס לא, ההורים שלו צרחו עליו כהוגן"

אמרתי בחיוך, שתינו בשקט את הקפה, כשיצאנו מבית הקפה בלונדי שאל,

" אז... מי את מכירה חוץ ממני?" , " אף אחד" אמרתי וצעדנו חזרה לכיוון הבית,

" אולי נלך לקריוקי?" שאל בלונדי את ג'וני, " את רוצה?" שאל ג'וני אותי,

" אני מעדיפה לטייל מאשר לשבת סגורה בבית.." אמרתי, " מגניב! את תפגשי

הרבה אנשים, אנחנו עיר יחסית קטנה וכולם מכירים את כולם" אמר בלונדי.

המקום היה דיי כמו שדמיינתי, הרבה חדרים ובהם מכונת קריוקי, טייפ, והרבה מאוד

דיסקים, הבנים זנחו אותי באחד התאים והלכו לראות אים הם מכירים מישהו

מהתאים האחרים, אחרי כמה דקות, הופיע מישהו בדלת, " שלום"

הוא אמר, הוא היה לבוש בחולצה של לאמב אוף גוד, וגינס, היה לו שער

שחור דיי קצר, ועיניים חומות, " היי" עניתי בחיוך, " את יודעת אולי איפו

דייויד?" שאל אותי, " כן, הוא וג'וני הלכו לחפש אנשים, הם צריכים לחזור... מתישהו.."

" אא אוקי, אני יכול לחכות כאן?" הוא שאל, " כן ברור" עניתי.