" קרה משהו?" שאל פיליפ אחרי כמה שעות שבילינו בקניון,

לקח לנו פאקינג שעה להגיע לכאן באוטו, שתקנו כול הנסיעה כרגיל

ורק הקשבנו למוזיקה שלנו, זה היה הדבר הכי כיף בנסיעה,

הרמתי את ראשי והבטתי בו, " לא משהו רציני" , ידעתי שאין

טעם לשקר, פיליפ הכי אותי טוב מידי...

" קדימה, את מדוכאת, ולא כיף לעשות איתך קניות ככה"

חייכתי אליו ושתיתי עוד מהאייס קפה שהזמנו, ישבנו בקפה אחרי שלוש

שעות בערך של סיבוב בחנויות, השעה היתה עדיין יחסית מוקדמת ככה שלא

הכול היה פתוח והחלטנו לאכול משהו, " אני חושבת לעזוב..."

" מה!?, הם המשפחה הכי טובה שאי פעם אימצה אותך טיפשה!"

הטיח פילים ושתה את הקפה שלו, הוא סימן למלצרית להזמין עוד ולאחר

מכן הפנה את מבטו אלי, " זה בגלל הבלונדיני ההוא?"

הבטתי בפיליפ, לא היה לי מה לומר, והוא הבין לבד,

" את דלוקה עליו?"

" עדיין לא ענית לי על השאלה מהארוחה" אמר פיליפ כשעצר מול הבית,

קנינו הרבה, התעודדתי אחרי השיחה איתו והחלטתי להיות האני שאני מכירה,

קניתי הרבה פריטים מנומרים, זאת דיי השריטה שלי, וג'ינסים בצבעים זוהרים,

" לפני שיצאנו אמרתי לו ללכת לישון, והוא אמר לי רק אם תשני לצידי"

פיליפ הביט בי, " אולי הוא פשוט היה עיף" נכנסנו הביתה הנחנו את הכול בחדר,

ג'וני לא היה בבית וגם לא אנסטסיה או לילי, הלכתי לסיפריה וראיתי את אדוארד

יושב שם וכותב, קופסאות אוכל היו מונחות סביבו, כוסות ובקבוקי שתיה ריקים

היו על הרצפה, הוא עצמו נראה לא משהו, שערו פרוע ופניו עייפים,

" רצית משהו יוקי?" שאל בטון קר, " איפו כולם?"

" יצאו לאכול גלידה" אמר וחזר לכתוב בלי להביט בי, " מעולם לא נראת יותר טוב"

אמרתי בטון ארסי ויצאתי מהחדר בלי להביט בו בכלל, בנאדם מגעיל.

" יוקי יוקי קומי!!!" קולה של לילי נכנס לחלום שלי, פקחתי את עיניי וראיתי אותה

רצה בחדר בהתרגשות מוזרה, " מה קרה לילי?" שאלתי והסטתי את השמיכה,

" לילי שקט זה בוקר!!!" נכנס ג'וני לחדר, הבטתי בו כשנכנס, הוא הביט בי גם,

ראיתי אותו בוחן אותי, עובר עם עיניו מלמעלה למטה, לילי זינקה עליו וקטעה

את הרגע המביך הזה, ישנתי עם חולצה גדולה סגולה ועם תחתונים בלבד,

" אמא אמרה שאולי נטוס כולנו לחו"ל!! ועכשיו אנחנו דנים על מקומות! אז היא אמרה לי

להעיר אתכם" אמרה לילי, ג'וני הרים אותה בזרועותיו וחייך, " זה לא אומר שאת צריכה לצעוק"

אמר ונישק אותה ולאחר מכן שחרר אותה, הוא חיכה שתלך, נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת.

" יוקי, יכול להיות שאמרתי בטעות אתמול משהו כי היתי עייף ולא שמתי לב מה"

" זה בסדר!" אמרתי במהירות וקטעתי אותו, הרגשתי לא בנוח לעמוד מולו ככה,

" מה?" שאל, " זה בסדר! נשכח! בוא נלך למטה, כיאלו! אני אחליף בגדים ונלך"

" אם לא נדבר על זה זה לא יעלם יוקי" אמר בקול רך שהפתיע אותי, כאילו הוא רגיל לזה כבר,

 " ג'וני אני לא רוצה לדבר על זה! פשוט נשכח מזה בסדר?" ג'וני הביט עלי מספר שניות

ויצא מהחדר, התיישבתי על המיטה, מביטה בכפות רגלי, הדלת נפתחה וג'וני היה שוב בדלת,

הוא נכנס לחדר ונעל אותו עם מפתח שהביא, הוא התיישב על הברכיים מולי וחפן את ראשי בידיו

" יוקי, אני רוצה להוציא את זה מהמערכת, את מרשה לי?"

" זה לא כזה קל..." לחשתי והרגשתי את הרצון שלי לבכות, ג'וני קם והתיישב לצידי, הוא שכב על

המיטה ומשך אותי בעדינות לשכב לצידו, " אני מצטער.. אני לא אראה בך את אחותי... לעולם,

את בידיוק מסוג הנשים שמושכות אותי לצערי... אני מצטער" לחש לי ג'וני

וליטף את שערי ברוך, " אני אתגבר על זה, וניסע לחו"ל ונכיר לך איזה מקומי חתיך"

הוא אמר וחייך, צחקתי קצת, קדימה תתלבשי, הוא אמר ויצא מהחדר משאיר שם

את המפתח, אני צריכה להוציא את זה... אולי כדאי לקבוע משהו עם אדם