כשחזרנו הביתה הלכתי להתקלח, אני לא מאמינה שזה מה שכול הסיפורים האלה
עשו לי, חייכתי לעצמי, אני מסוגלת להידלק על בחור שהכה אותי....
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת, סירקתי את השער מול המראה, מטירה
את הקשרים, זה מצחיק, תמיד אומרים שבשער חלק אין קשרים, אז אני הפלא ה9?
יצאתי מהאמבטיה לחדר וראיתי את ג'וני יושב על המיטה ובידיו צלחת ועליה סנדוויץ',
" אא אני מצטער" אמר וקם והסתובב כשגבו אלי, הוא כול כך פגיע, פסיכופתיים
יכולים להיות כאלה, אבל יכול להיות שזאת באמת תרופה.... " זה בסדר" עניתי ולבשתי
חלוק שהיה על המיטה, " זה לי?" שאלתי בקול חמוד ובחיוך, הוא הנהן והביא לי את הצלחת
בדרך מוזרה כדי לא להסתכל עלי, צחקקתי, " מה מצחיק?" שאל, " התייחסת אלי
כמו אל בדיחה בשבועיים האחרונים, ופתאום אתה מפוחד ועצוב ופגיע, אתה פסיכי"
אמרתי בחיוך, " אני לא פסיכי!" הסתובב וצעק עלי, התחלתי לצחוק בקול רם,
" מה מצחיק?!" שאל שוב, הפעם הוא נראה פגיע, אז החנקתי את הצחוק וחייכתי
אליו, " כלום" עניתי בחיוך
הלימודים החלו, נכנסתי לכיתה י"ב 3, כיתת המדעים והביוטכנולוגיה, אני זוכרת יום
אחד שראיינו אותי לאיזו כתבה, שאלו אותי מה אני לומדת, כשעניתי ביו היתה הבעה
מוזרה ומופתעת על פני הכתבים, בהתחלה חשבתי שזה כי הם חושבים שאני מטומטמת,
או משקרת, אחר כך נדדו מחשבותי לדוגמניות פלייבוי שזה בידיוק מה שהן אומרות,
מה שהחזיר אותי למשקרת, אבל אני מוכנה להסכים עם עצמי שהם פשוט היו בטוחים
שאני מטומטמת כמו כול דוגמנית אפשרית, מה שלא היה נכון אגב, אבל פשוט עיצבן אותי.
" היי!" קול צפצפני הוציא אותי מהפלש בק שלי, " את חדשה כאן? אני ונסה" אמרה בחיוך
והושיטה את ידה, " אני יוקי" אמרתי ולחצתי את ידה, " את חדשה כאן?" שאלה שוב,
" תראי, אם אפחד לא מכיר אותי, אני לא מכירה אפחד ולקח לי חצי שעה למצוא את הכיתה הזאת"
עניתי וחייכתי אליה, היא היתה בפרצוף של - אה?, " כן אני חדשה כאן" עניתי בחיוך
מנסה לא לסטור לה, " איפו את גרה?" שאלה, אמרתי לה את שם הרחוב ואת מספר הבית
ופרצופה נהפך למופתע, " אבל... גרה שם עדיין משפחה שאני מכירה, שהאישה בעלת מפעל
לקוסמטיקה...", " והבעל סופר כן אני יודעת, הם אימצו אותי" עניתי לה, היה לא מבט מופתע
על הפנים, " ונסה!" קראה עוד ילדה, ונסה חייכה אלי חיוך מתנצל ורצה אליה, מעניין אם הפחדתי
אותה, חשבתי בחיוך.
" אז איך היה היום הראשון בבית הספר?" שאלה אנה בחיוך, " אמ... סיפרתי לכמה אנשים שאני
מאומצת והם ברחו כול עוד נפשם בם" אמרתי בחיוך, אנה חייכה חיוך עצוב, " אני מצטערת" אמרה,
" אני כול כך רגילה לזה שכבר לא אכפת לי" אמרתי וחייכתי אליה, " את מי פגשת?" שאל ג'וני,
" אמ... את ונסה ולורן וג'קי, אחריהם לא היה לי כוח לעוד חיוך עצוב של "אוי מסכנה!" " אמרתי
בחיוך, " תתרחקי מונסה" אמר, " הוא רק אומר את זה כי לפני שנה היא היתה כול כך מאוהבת בו,
ונמרחה עליו ורדפה אחריו, אמא הית צריכה לאמץ אותה לפני שנה" אמר אדי וחייך חיוך מרושע לאחיו,
אני ואנה צחקנו צחוק מתגלגל, " היא פסיכית!" אמר ג'וני, " בזה אני מסכים, היא הצליחה להגניב
מצלמה לחדר שלו וצילמה אותו איזה שלושה ימים בחדר ובאמבטיה" אמר אדי והחל לצחוק איתנו,
" לך זדיין" אמר ג'וני ויצא מהחדר.
" ג'וני דיי נו אנחנו צוחקים איתך! לא עלייך!" אמרתי ויצאתי אחריו, " אני יודע הוא סתם מעצבן אותי"
אמר בלי הבעה, " איך היה בסט שלי?" שאלתי וחייכתי, בעוד שעה אני צריכה לצאת שוב, " היה נחמד"
אמר וחייך, " אתה רוצה לבוא איתי גם היום?" שאלתי כבדרך אגב, " אמ... לא יודע, נראה"
ענה, אדוארד נכנס לחדר והביט בשנינו, " שניכם מודעים לזה שזה לא הולך לקרות נכון?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
kelly.