חזרתי הביתה, חיכיתי לראות את קלייר ולספר לה את הבשורות הטובות,

סופת שלגים לא תהיה כאן, פתחתי את הדלת וראיתי את אד, לו, אלין ודמו

יושבים על הספות, קלייר עמדה ליד אלין, יכולתי לראות שהיא רועדת, קיוויתי

שמקור ולא מפחד, " מה קורה כאן?" שאלתי, קלייר הסתובבה ומבט של הקלה

התנוסס על פניה, התקדמתי לעברם במהירות כורך את ידי סביב מותניה,

" אד ולו חושבים שבת האנוש היא השפעה רעה לגביך" אמר דמו והתרומם, לחצתי

את ידו, קלייר היתה מפוחדת מלהימצא בכלל במחיצת האנשים האלה,

" אל יכול לפלוט לעברי מילה? הוא כמעט הרג אותך כששתית את דמו של אחיה

של הלנה! לו ניסה להרוג את קלייר! ושישתוק, אם לא היא היתי הורג אותו בשמחה!"

צעקתי על השניים, " למי אכפת מבת האנוש?! אנחנו השבט אנחנו חשובים יותר

מכול זיון ומכול יצור אחר על פני הארץ הזאת בשבילך!" צעק אל, " כשהתאהבת

בלונה, מעולם לא היתי נגדך! הגנתי עלייך עד הסוף! איך אתה מעז לצאת נגדי?!"

" אני לא רוצה שתסבול כמוני מהיצורים האלה! בני האדם לא החלטיים! מפגרים

ולא נאמנים בכלל!" צעק, נעצרתי, הכעס התחלף ברחמים, אל מנסה להגן עלי מפני

קלייר, אל נפגע מבת אנוש שבסופו של דבר נאלצנו להרוג, זה קרה לפני שלוש עשרה

שנה, הוא מעולם לא חזר לעצמו, " אם מה שמפריע זה שאני אנושית, תהפכו אותי לערפד"

מבטי כולנו הופנו אל קלייר, " מה? זה מה שכולכם מתלוננים עליו, אם אהיה ערפדה

לא אספר כלום, לא אהיה אנושית והתכונות האנושיות יעלמו, הבעיות יפתרו לא ככה?"

" קלייר חמודה להפוך לערפד זה לא קל ונחמד כמו שזה מוצג בסרטים הנוראיים האלה"

אמרה אלין בחיוך, " אז מה זה דורש?" שאלה מתיישבת על השולחן מול אלין, " ערפד

צריך לנשוך אותך ולהשאיר סימן מיוחד על צאוורך, כמו חותם" אמרה אלין,

" ואז החותם משנה אותך לאט לאט, וזה דיי ארוך וכואב" אמרה לה, קלייר חייכה,

" אוקי, אני אחייה" אמרה בחיוך, " לא קלייר, יש סיכוי שתמותי" אמר דמו בחיוך

" אד בלי זה אני לא אוכל להיות איתך בכול מקרה" אמרה והתכרבלה עלי, הפעם הדלקתי את

האח לפני שהפשטתי אותה, " קלייר את תמותי... את חלשה ועדינה, את לא תעמדי בזה"

" אד!" קראה בעצבים, " אתה לא חושב שאצליח לעמוד בזה?! אני רוצה להיות איתך!

אני אעמוד בזה תאמין בי! בבקשה..." אמרה ונישקה אותי, הלשון שלה התמזגה בשלי, אחד

הדברים שאני לא רוצה לאבד בה, זה את חמימות הגוף שלה, אבל לצערי הרב, היא צודקת.

פיזרנו מלח על הרצפה, מעגל, איקס, עיגול, פנטגרמה, היא כרעה על ברכיה באמצע, שערה בצד

צאוורה חשוף, פיזרנו הכול בצורה מדוייקת, הנשיכה היתה מדוייקת, החותם שהופיע במהירות

המושלמת ובצורה המושלמת, הקירקורים שלנו סביבה, המזון, הדם, משכחי הכאבים, האהבה,

עשינו הכול בצורה מושלמת, הכול כדי שזה יצליח,

אבל זה לא, מעולם לא.

~~~

יאש הסיפור נגמר T-T
יש לי משהו כמו 5 התחלות שונות לסיפורים, כנראה שזה שאני כותבת עכשיו יעלה קודם אני דיי אוהבת

אותו D: