הוא: " היא חמודה" אמר ג'ק והצביע על ברונטית שישבה שני שולחנות מאיתנו,

" אולי תעשה משהו!?" אמרה אנג'לה במחאה, " תכלס הנרי, עבר חודש, והיא

אפילו עוד לא מחוץ לבית" אמר אנדרסון, " אולי תעזבו את זה? זה לא כזה קל

כמו שזה נשמע לכם" סיננתי ושתיתי שלוק מהוודקה שהם הזמינו, שנאתי את הרעיון

של לגשת למופקרת מסויימת בבר בלי לדעת מה לעזאזל יש לה או מי היא, בלי לזכור

את השם שלה למחרת היום, בלי לדעת מי היא, " תקשיב, אתה רווק, מושך והגיע הזמן

שגם יהיה לך קצת אומץ" אמרה אנג'לה, היא אנדי וג'ק היו החברים הכי טובים שלי,

ג'ק היה השותף שלי לפני שהציע לה להתחתן איתו וברח מהבית כדי לגור איתה, שמחתי

בישבילם, אבל לפעמים נראלי שאם היא לא היתה בתמונה, החיים שלי היו שונים, לא היתה

את לוסי , היא לא היתה גרה איתי והיא לא היתה בוגדת בי, אבל לא יכולתי לכעוס

על אנג'י, אם זאת לא היתה היא זאת היתה מישהי אחרת, ג'ק רצה כול כך להתחתן,

למצוא את נערת חלומותיו, זה החלק שאנג'לה מעולם לא היתה מודעת אליו, גברים רוצים

להתחתן בידיוק כמו נשים, הם גם זוכים לאותו הלחץ, ג'ק רק בן 25 וכבר מאורס,

בעוד חודש וחצי הוא יתחתן, אני השושבין, נחמד, גם אני רציתי להתחתן, אבל היי, אם

החיים אומרים שלא, הם אומרים שלא, " מה איתה?" שאלה אנג'לה והצביעה על בחורה עם

שער שחור שישבה על הבר, היא לבשה שימלה שחורה עד הברכיים, ישב לידה עוד בחור

בלונדיני שדיבר איתה, היא התעלמה ממנו, בסופו של דבר הוא נכנע וקם, משום מה היא

משכה אותי, " לך תדבר איתה! אולי עוד תזיין מתישהו" אמר אנדי ודחף אותי מהכיסא.

היא: " עוד אחד דן" סיננתי לעבר דן הברמן של ימי שני שלישי ושישי, אלה הימים היחידים שהיתי מוכנה

לבוא לבר, הוא היה הבחור היחיד כאן שלא ניסה להשכיב אותי, זה היה נחמד, " תראי קלייר (clare)

את לא חושבת ששתית מספיק? עוד יקרה משהו לא טוב הלילה" אמר והביט לתוך עיניי, עדיין לא היתי

שיכורה, לא מספיק, עדיין לא, " תמזוג דן, כשתתמחה כפסיכולוג או יועץ זוגי תתקשר אלי" אמרתי ודחפתי

לעברו את כוסית השתיה שלי, הוא הכין לי בלאדי מרי ונתן לי את הכוס, " אז מה קורה איתו?" שאל

והביט בי, חייכתי חיוך מריר, " אני אתן לך שלושה ניחושים" אמרתי שותה את הבלאדי מרי בשלוק,

מעוותת את פני לנוכח הטעם, הוא נעשה פחות גרוע, כך הבנתי שאני מתחילה להשתכר, יופי, לפחות

משהו הולך לי היום, " שוט וודקה" שמעתי בחור אחר מתיישב לידי, הבלונדיני התייאש כבר, אני לא אוהבת

בלונדינים מלבד דן, הם לא באים לי בטוב, יותר מידי ניסיונות מעצבנים איתם, אבל הוא היה שחרחר, וצעיר

היתי צעירה ממנו זה בטוח לחלוטין, אבל הוא לא היה בוגר, בן 26 לכול היותר וגם זאתי הגזמה לדעתי,

דן מזג לו וחזר להביט בי, הילד שתה את השוט ונראה טוב, הוא שיכור כבר, או חסר חוש טעם, " ילד אני

רוצה לראות תעודה מזהה" דן הסתובב אליו מבין שכנראה ועשה טעות, " עזוב אותו דן, ילדים לא נכנסים

לכאן, הם יודעים שהגיהינום הזה לא עדיף מזה שאחרי המוות" אמרתי, דן צקצק בלשונו והלך לעזור ללקוח

אחר.

הוא: " אני לא ילד" סיננתי לעברה, היא חייכה וצחקה, " אני יודעת ילד" אמרה והוציאה מתיקה כמה שטרות,

היא כאן באופן קבוע זה בטוח, הסכום היה מדוייק יחסית לכוסות שראיתי סביבה, היא לא נותנת לאף אחד

להזמין אותה למשקה, משום מה היא נראתה מוזר, באופן מיוחד, לא מפחיד או מגעיל, היא היתה שיכורה,

גם אם לא ברמה שאני, היא היתה שיכורה, אבל היא חייכה ונראתה פיקחת לחלוטין, היא דיברה ברהיטות

וציניות, " אתה כאן לבד?" שאלה והביטה בי, " לא אני עם כמה חברים" עניתי והצבעתי על השולחן מאחורי

היא הסתובבה ונופפה אליהם בהתרגשות, " אתה גר איתם?" שאלה בקול ילדותי ובצחקוק, " לא" אמרתי,

" לא אני גר לבד" הברמן מזג לי עוד שוט של וודקה, " מדהים קלייר, גם כשאת שיכורה את שותה את מספר המשקאות

המדוייק לסכום הזה הא?" שאל וחייך אליה, היא חייכה אליו חזרה וצחקקה כמו ילדה קטנה, הברמן הביט בי למשך מספר

שניות והמשיך בעבודתו, " אתה גר רחוק?" שאלה בחיוך והביטה בי, " לא" אמרתי ושתיתי את השוט, הטעם שלו

כבר לא היה נורא, אני דיי בטוח שהשתכרתי לגמרי, חשבתי והתחלתי לצחוק, היא התחילה לצחוק איתי,

" בואי" אמרתי לה וקמתי, היא קמה אחרי ולקחה את התיק שלה, " בייי דן" סיננה, " היי ילד לא שילמת!" צעק

אליו דן, " הם משלמים עלי" אמרתי והצבעתי על החברים, ג'ק הרים את ידו כדי שהברמן יראה והוא נופף בידו,

תפסתי את הבחורה המוזרה, קלייר, בידה והובלתי אותה לבית שלי, היא היתה שקטה וחייכנית, לא באמת היה אכפת

לה לאן אנחנו הולכים.

היא: הילד תפס את היד שלי והוביל אותי כמה רחובות מהבר לבניין קומות רגיל ונחמד, דן לא היה נותן לי לעזוב עם מישהו

שהיה נראה לו חשוד או מסוכן, הוא היה לוקח הפסקה ומרים אותי לבית שלו, מכניס אותי למיטה ונועל את הדלת,

עד שהוא היה חוזר היתי כבר פיקחת או ישנה, הילד הזה היה מעניין, הוא היה ילדותי ופחדן, הוא הכניס אותי למעלית ולחץ

על הספרה 12, הקומה האחרונה, הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת וג'ינס שחור, פתחתי שלושה כפתורים בחולצה

והכנסתי את ידי, כשנגעתי בגופו הוא נרתע לאחור בבהלה, צחקתי צחוק ילדותי, התחלתי לנשק את צאוורו, קומה שישית,

הוא בלע את רוקו והיה מופתע ומפוחד, זה שיעשע אותי, אהבתי את זה, פתחתי את כול כפתורי החולצה והעברתי את ידי

על גופו, הוא פלט גניחה קטנה, אהבתי להיות השולטת.

הוא: כשהדלתות נפתחו תפסתי בידה ומשכתי אותה מהמעלית לבית שלי, היא היתי מוזרה כול כך, דומיננטית,

בחיים לא ראיתי אישה שמתנהגת ככה, להגנתה והגנתי אפשר לומר ששנינו שיכורים, טוב האמת היא שאני היתי שיכור

לגמרי, אבל היא עדיין נראתה לי פיקחת לחלוטין, היא הלכה ישר, תפסה את ידי בחוזקה, פרמה את הכפתורים בקלות

וידעה בידיוק לאן ללכת ומה לעשות, אני שונא ששולטים בי, שונא להיות הטרף, אבל כשאני שיכור ידעתי שלא משנה

מה אעשה אני לא אהיה זה ששולט, אני זה שצריך השגחה ושיעזרו לו, אני שונא את זה, אני שונא לשתות ולהשתכר

אני שונא אותה!, הלכנו לקצה המסדרון, לדירה שלי, פתחתי את הדלת, למזלי היא היתה ריקה, הדברים שלה לא היו

בבית כרגיל, חייכתי, משכתי את קלייר לתוך הבית, היא סקרה את הבית בעיניה במהירות, היא הסתובבה אלי והתיישבה

על קצה הספה, מביטה בי בחיוך ממזרי, צחקתי, היא היתה בחורה חזקה, את זה דווקא אהבתי, הצמדתי את שפתי לשלה

ודחפתי אותה על הספה, עולה עליה, היא ניסתה להשתחרר והצמדתי אותה בכוח לספה, היא צחקה, למרות שעליתי

עליה במבנה גופי ובכוח היא הצליחה לזחול ממתחתי ויצאה לחופשי, נעמדתי מביט בה, היא ראתה את חדר השינה

ונכנסה פנימה, מורידה מעצמה את השמלה ונכנסת אל תוך המיטה, בין הסדינים, הלוואי שאני אזכור את כול זה בבוקר...

~~

רוצים לשמוע משהו מצחיק? אני כולי עוברת רואה משהו כמו פרקים ראשונים של איזה שישה סיפורים, ולא זוכרת אף אחד מהם...

בהצלחה לי ~