הוא: היא סגרה את הדלת, שמעתי את צעדיה, לוסי... לוסי התקשרה, היא רוצה

לחזור?, הלכתי לכיוון הטלפון, " לא!" אמר ג'ק ולקח את הטלפון" אחי, תחשוב!"

אמר, " ג'ק בחייך תן לי את הטלפון" אמרתי, הכדור התחיל להשפיע מהר, הרגשתי

טוב יותר, " איך הרגשת כשהמלאך הזה התעורר לידך הבוקר?" שאל, הבטתי בו,

" ג'ק, אני חייב לחזור אליה, היא מה שאני צריך" אמרתי, " לא! אתה צריך חברה,

אתה צריך בחורה נכון, אבל לוסי שנאה את העבודה שלך, היא רצתה שתהפוך לעורך

דין, היא שנאה את הבגדים שלך, היא שנאה את החברים שלך, היא לגלגה על המשפחה

שלך, הנרי היא בגדה בך!" אמר, ידעתי שג'ק צודק, אני לא צריך לחזור ללוסי, לא אחרי מה

שעברתי, " עכשיו תקשיב, הרגע היצור היפה ביותר ביקום יצא מהמשרד שלך, הוא לא

גנב כלום מהבית שלך, הוא מדהים, אני מתחתן אז זה אבוד לי, אתה עוד יכול לעשות את זה!"

אמר וטלטל אותי, יצאתי מהמשרד ללובי, " ג'ול!" קראתי למזכירה, " ראית שחרחורת

יפה הולכת כאן?" שאלתי, " כן הנרי היא יצאה מכאן לפני כמה דקות" אמרה והצביעה על

הדלת, יצאתי לרחוב, רגע, נזכרתי בסכום המדוייק שהיא הוציאה מהתיק שלה, זה היה בר

שהיא תמיד הלכה אליו, היא תחזור, וגם אני.

היא: נכנסתי לדירה, הדברים שלו היו מפוזרים בכול מקום, ראיתי את המכונית שלו למטה,

" היי" הוא אמר בחיוך, התעלמתי ממנו והלכתי לחדר השניה, מניחה את התיק במקומו,

אני צריכה לעבור מכאן, לדירה אחרת, קטנה, " את יכולה לפחות להגיד שלום" אמר והתקרב אלי

מחבק את מותני, " הית אמור לעוף מכאן כבר" אמרתי והשתחררתי מאחיזתו, " תרגעי"

אמר, " את מכירה אותי, אני לא אדם זר" לחש, צמרמורת עברה בגופי, הוא ליקק את שפתיו

והתקרב אלי, מחדיר את ידיו לחולצתי, שפתיו רפרפו על הצוואר שלי, נשכתי את שפתי,

אלוהים כמה שאני שונאת אותו, אני שונאת את זה, הוא זרק את החולצה שלי על הרצפה,

הניח אותי בעידנות על המיטה, השער הבלונדיני שלו נכנס לעיני, הוא נישק את שפתי בעדינות,

" התגעגעתי אלייך" לחש, בלעתי את רוקי, " אני יודע שהתגעגעת אלי" אמר, מעביר את ידו על

ירכי, " אני מכיר כול נקודה על הגוף הזה.." לחש, נוגע בעדינות בחזי, הוא חייך, רציתי לבכות,

אבל לא רציתי לתת לו את ההזדמנות להנות מכך, הוא הוריד את החזיה שלי, עולה מעלי בעדינות, מפסק

את רגלי, תתנגדי! תתנגדי! צעק לי מוחי, אבל לא רציתי, רציתי את זה, הזדקקתי לזה, הזדקקתי לו...

הוא: נכנסתי לבר מאוחר יותר באותו היום, הברמן הבלונדיני שהיה אתמול היה כאן, לא זכרתי איך קוראים לו

למרות שהיא אמרה את שמו כמה פעמים, התיישבתי על הבר קרוב אליו, היא לא היתה שם, סרקתי את

השולחנות והרחבה, היא לא כאן, " היי ילד" אמר והושיט לי כוס בירה, " מה קרה אתמול עם קלייר?" שאל

והביט בי, קלייר, ככה קוראים לה, " שכבנו" אמרתי כמובן מאליו, " אוקי אז היום בבוקר?" שאל שוב,

" אא הבנתי, אמ היא התעוררה אצלי אכלה והלכה" אמרתי, הבחור חייך חיוך עצוב, " בסדר" סינן והלך

לעזור ללקוחות שלו, " רגע" אמרתי, " היא תחזור היום?" , " כן, היא אמורה להיות כאן היום"

היא: הוא הלך לפני שעה, אחרי שחילל אותי שוב, בכיתי, כאב לי כול כך, הגוף שלי היה תפוס מאתמול אחרי

האימון הקבוע שלי, אחרי הנרי, אחריו... בכיתי, כול מה שרציתי היה להיכנס לאמבטיה, הדלקתי את זרם

המים החמים ונכנסתי לאמבטיה, בכיתי עדיין, אני שונאת אותו אני כול כך שונאת אותו! אני צריכה עזרה.. אני צריכה

מישהו, הרמתי את הטלפון שהיה באמבטיה, אהבתי שיש טלפון בכול מקום, מלבד השירותים, חייגתי את מספר

הבר, דן ענה, " דן.." אמרתי מנסה לא להישמע בוכה, " קלייר חמודה מה שלומך?" שאל ויכולתי לשמוע אותו מחייך

" דן בוא לכאן בבקשה..." לחשתי, הדמעות יצאו שוב, " קלייר? קלייר הכול בסדר?" שאל ויכולתי להרגיש

בהלה בקולו, " אני צריכה אותך.." לחשתי בולעת את רוקי ועוצרת את דמעותי, " אני בא"

דן היה האדם היחיד שסמכתי עליו בעולם הזה, חוץ מאחי כמובן, ג'ונתן היה האדם הכי טוב בעולם, אני מתגעגעת אליו..

יצאתי מהאמבטיה, בודקת ביומן שלי, מחפשת שבוע פנוי ללכת לבקר את אחי, גיסתי ואחייני, שמעתי דפיקה בדלת,

לבשתי חלוק לבן, דן עמד בפתח מתנשף.

הוא: הברמן ענה לטלפון, עקבתי אחריו כול הזמן, הוא נראה מבוהל פתאום, הוא זרק את סינרו ולקח מעיל שהיה תלוי

על וו ליד הדלת שממנו יצא ממאחורי הבר, " ג'רי! ג'רי! אני יוצא אני חייב ללכת זה דחוף" אמר, אדם מבוגר בסביבות

גיל ה50 יצא ממשרד, " שוב היא... אתה משקיע הרבה בבחורה שאתה לא מזיין" אמר האיש המזדקן וצחק,

" זקן מטורלל" שמעתי אותו אומר, " היי! רגע!" אמרתי ויצאתי אחריו, משאיר שטר על הדלפק, " לאן אתה הולך?"

שאלתי, " תקשיב לי ילד!" נעצר והסתובב אלי, " אני צריך ללכת, לאן ולמה זה לא עניינך" אמר והלך במהירות,

חזרתי לבר, ישבתי שם עוד חמש שעות בערך, בסופו של דבר נכנעתי וחזרתי הביתה, לבית הריק שלי, שהיה

מלא בריח של לוסי.

היא: " ששש..." לחש דן לתוך שערי והצמיד אותי אליו, המשכתי לבכות, " אני לא מאמינה שנתתי לו לעשות את זה"

אמרתי בוכה, " חמודה שלי הכול בסדר" אמר וליטף את ראשי הרטוב, " הוא בנאדם רע, ואת פשוט.. התאהבת,

הזמן יעזור לך להתגבר עליו, אני אעזור לך" אמר וליטף את ראשי, צחקתי בשקט, עדיין יכולתי להרגיש אותו, בין רגלי,

יכולתי להרגיש את השפתיים שלו על הצאוור והחזה שלי, נגעלתי, " אני רוצה להתקלח" סיננתי ונכנסתי למקלחת,

אחרי שעה בערך יצאתי, העור שלי היה אדום כולו מהמקלחת, נכנסתי במהירות לחדר השינה, לובשת גופיה שחורה

וג'ינס ירוק שאהבתי, דן הכין ארוחת ערב, הוא ישב ליד שולחן האוכל אוכל פסטה, התיישבתי מולו והתחלתי לאכול,

" הבחור ההוא" אמר, הרמתי את ראשי, " הילד מאתמול, הוא בא לחפש אותך" אמר, " הנרי?" שאלתי,

" חמודה, אני לא מכיר את השמות שלהם" אמר וחייך, חייכתי חיוך עצוב, " הוא נראה נחמד" אמר ודחף פסטה לפיו,

" הוא השאיר אותי לבד בדירה שלו עם מפתח" אמרתי, דן כמעט נחנק, הוא בלע את האוכל והחל לצחוק בקול,

" אני יודעת, אמרתי לו" אמרתי וחייכתי, " אני רוצה ללכת לבקר את ג'ונתן" אמרתי אוכלת קצת, לא היה לי תאבון,

דן הביט בי וחייך, " זה רעיון מעולה!" אמר בחיוך, חייכתי אליו חזרה, " אבל עדיין, הבחור הזה נראה נחמד" אמר,

" אני אלך לבקר אותו ואתנצל שלא היתי כשבא לחפש אותי" אמרתי בחיוך, דן חייך, " ילדה טובה"