היא: למחרת בבוקר הלכתי לדואר לשלוח את 17 החבילות שהיו לי, הפקידות המקסימות

היו רגילות לראות אותי והיו מיד מביאות לי פנקס של דואר רשום כדי שאתחיל למלא,

היתי מעצבת תכשיטים, היה לי עסק קטן ברשת שאולי לא עשה אותי עשירה, אבל הוא הצליח

לשמור אותי כמו שצריך, בגלל שלהכין תכשיטים לא תמיד היה מעסיק אותי וכמובן לא היה

עסק בטוח, עבדתי בחנות בגדים קטנה מידי פעם או עשיתי בייביסיטר, אהבתי את האזור

הזה, אני רוצה לעבור דירה למקום קרוב, יצאתי מהדואר, הלכתי במהירות לכיוון הבית של

הנרי, בעוד שעה בערך הוא אמור לצאת לעבודה, אחרי 10 דקות וקצת הסתבכויות הגעתי

לבניין, עליתי לקומה האחרונה ומצאתי את הדירה, דפקתי בעדינות על הדלת, הנרי פתח

אותה, הוא היה לבוש במכנס פיג'מה בלבד, בתוך הדירה יכולתי לראות בחורה עם שער

חום ארוך בערך כמו שלי, " קלייר!" אמר הנרי בשמחה

הוא: שש וחצי, היא הגיעה לדירה בשש וחצי, " הנרי.." לחשה והתיישבה על הספה, לא היתי

מרוצה מזה שהיא העירה אותי, מזה שעוד היה לה את המפתח שלי, מזה שהיא כאן, " הנרי

בבקשה תגיד משהו.." אמרה, " אני רוצה לישון, את מוכנה ללכת?" אמרתי עייף , " לא הנרי

אנחנו צריכים לדבר עלינו" אמרה, קמתי והכנתי קפה, אחרי חצי שעה של שיחה מהכיון שלה,

שבעצם היתה כמה היא טיפשה ומצטערת, היא ציפתה ממני לדבר, שמעתי דפיקה בדלת, " הזמנת

גם את החבר החדש שלך?" שאלתי בלגלול, ראיתי שזה פגע בה, משום מה לא רציתי כול כך לפגוע בה,

פתחתי את הדלת ובכניסה עמדה קלייר, לבושה בגופיה שחורה עם עליונית ורודה, ג'ינס לבן ארוך

ונשאה את תיק הצד השחור שלה, השער השחור שלה היה מפוזר על גבה וחזה, " קלייר!" אמרתי

בשמחה, היא הביטה מעבר לכתפי וראתה את לוסי, " שיט.." לחשתי, היא הביטה בי בחיוך מבין,

" מי זאת לעזאזל!?" שאלה לוסי והתקדמה לעברי, " היי" היא סיננה בשקט וברוגע, " הנרי רציתי

להתנצל על שלא הגעתי אתמול, דן אמר שחיכית לי.." אמרה לי בחיוך, " אני מצטערת על ההפרעה

אני כבר הולכת" אמרה וחייכה ללוסי, לוסי שלא היתה מרוצה נדבקה לגבי, " לא קבענו כלום

את לא צריכה להתנצל" אמרתי בחיוך, היא חייכה, היא היתה רגועה ובוגרת, ונזכרתי שלא ידעתי

בכלל את גילה, " בת כמה את?! 17?!" סיננה לוסי בארס, " לא, אני בת גילך, 30" אמרה

קלייר, יכולתי להרגיש את עיניה של לוסי נפערות, " הנרי זה הטלפון שלי" אמרה והושיטה לי חתיכת נייר,

" אם לא תתקשר עד מחר בבוקר אני אבוא לבדוק שלא רצחו אותך" אמרה בחיוך, " היה נעים להכיר

אותך גברתי" אמרה והלכה

היא: אני לא חושבת שאי פעם היתי כול כך מרוצה מעצמי, היתי צריכה להזמין אותו לבוא איתי לחופשה

או להציע לו להתחתן רק כדי לראות את העיניים שלה יוצאות ממקומן, שנאתי קנאה, שנאתי רכושניות,

הוצאתי את הבלאק ברי שלי מהתיק, הסיבה היחידה שקניתי בלאק ברי היא כי התאהבתי במקלדת,

" ג'ונתן!" אמרתי בשמחה כשאחי הגדול ענה לטלפון, " קלייר!" אמר בשמחה גם הוא, " כמה זמן לא

דיברנו!" אמר שוב, " ג'ונתן חשבתי, אני יכולה לבוא אלייכם לשבוע?" אמרתי ונכנסתי לחנות פרחים,

" מתוקה שלי, לכמה זמן שתרצי מתי שתרצי!" אמר בשמחה, " אוקי! אני אבוא בעוד שבוע בסדר?"

הוצאתי ורד אדום יפיפה מתוך כד מים והלכתי לקופה, אהבתי שיש ורדים בבית, " אין בעיה!" אמר בשמחה

אהבתי את אחי הגדול, ג'ונתן היה גדול ממני ב10 שנים, הוא תמיד היה שם להגן עלי, כשעבר לגור עם

הלנה אישתו רחוק, נשברתי, באותה תקופה התחלתי ללכת לבר, והכרתי את דן, דן הפך לבן משפחה בשבלי,

ג'ונתן עד עכשיו לא מרוצה מזה, למרות שדן הוכיח את עצמו אינספור פעמים, הם היו האחים הגדולים שלי,

הם היו המשפחה היחידה שלי, ואהבתי אותם

הוא: " מה זה אמור להביע!?" צעקה לוסי, " איך את מעזה לצעוק עלי מופקרת!" צעקתי עליה, היא נבהלה,

אני לא הבחור שצועק, שמרים יד, שמשתכר, " את בגדת בי! הלכת וזיינת מישהו אחר!" צעקתי, היא התעשתה,

" אבל אני מצטערת!" צעקה עלי, " לוסי" אמרתי בשקט, משתדל לא להטיח צלחת על הרצפה, " לא מגיע לי

מישהי כמוך" אמרתי, היא חייכה, " הנרי.." אמרה בחיוך והתקרבה אלי, " לא מגיע לי בחורה שתבגוד בי"

המשכתי, היא נעצרה וחיוכה נמחק, " לא מגיע לי מישהי שתנסה לשנות אותי, שתאיים שתישן על הספה אם אני

לא אוריד את החליפה אחרי יום עבודה ארוך, שלא אוהבת את החברים שלי או מתנהגת בחוסר כבוד למשפחה

שלי" אמרתי, לוסי היתה המומה, " לא מגיע לי אותך" אמרתי, היא לקחה את תיקה ופתחה את הדלת, " אני מקווה

שהזונה הזאת תמות!" צעקה וטרקה את הדלת אחריה, הבטתי על מספר הטלפון של קלייר שהיה בידי, חייכתי,

עכשיו אני יכולה להתחיל לחיות

היא: נכנסתי הביתה, מתקשרת למנעולן ומניחה את הוורד בתוך כד, המנעולן הגיע אחרי חצי שעה וסיים לעבוד מהר,

הוא הושיט לי שני מפתחות כסופים, חייכתי אליו ושילמתי לו, נכנסתי לאמבטיה בשמחה, אהבתי אמבטיות, הטלפון

צלצל, החלטתי לתת למזכירה לענות, " היי קלייר זה הנרי.." שמעתי את קולו של הנרי וחטפתי את הטלפון, " היי!"

אמרתי בשמחה, " היי" אמר, " מה שלומך?" שאלתי, " בסדר כזה" אמר, צחקקתי בשקט, הוא התנהג כמו ילדון,

" סיימה לתקוע בך ציפורניים?" שאלתי, " כן.." אמר ונשמע מעט עצוב, " אז.. מה אתה עושה?" שאלתי כדי להעביר

נושא בתקווה לעודד אותו, " אמ... כלום" אמר, " אתה לא עובד היום?"

" לא, יום חופשי"

" רוצה לבוא אלי?"

" באמת?" שאל בשמחה, חייכתי, קצת לעודד אותו לא יהרוג אף אחד

" כן, זה יהיה מין דייט ראשון כזה" חייכתי בבושה לעצמי, נתתי לו את הכתובת ויצאתי מהאמבטיה, מחייכת, התחלה

חדשה?

עלתה בי ההרגשה שיש צורך לסיים את הסיפור ככה XD
נראלי אני באמת אסיים אותו ככה ^^