"אז אתה בעצם אומר לי..." סיננתי אחרי דקות שתיקה ארוכות למדיי,

" שהיצור הקטן הזה דפק את מערכת חוש הטעם שלי?" הצבעתי בידיי על היצור

השחור, הכדור השחור שהתחכך בחזה שלי בשמחה גלויה למדיי.

הוא הרים את מבטו, שהלך והתכדר ככול שהיצור השחרחר המשיך להתחכך בחזה

שלי, הוא קם במהירות ושלף אותו מהחולצה, מטיח אותו על הקיר.

" הוא לא עשה כלום בן" אמרתי בשקט, בחיוך קטן, מנסה לא לצחקק,

בן רק פלט נחרת בוז. " זה כמו חיית מחמד בן, פשוט היה לו נוח"

" לא אכפת לי, שלא יעשה את זה".

היצור הקטן התגלגל כשפניו מעלה, מצבו הרגיל אני מניחה, מניער מעט את

החלק שהיה ראשו, הוא היה פשוט כדור פרווה שחור, ככה שהנחתי שכולו

הוא ראש, בן התיישב על המיטה שוב, מסמן לי להתיישב לידו.

" את לא מאמינה לי..." סינן בשקט, יכולתי להרגיש שהוא נפגע.

" אני מאמינה" אמרתי בחיוך גדול

" אז איך את מחייכת ככה?! אין לך חוש טעם וריח! בגללי!"

" אני אחיה". בן הרים את המנורה שהיתה על יד השולחן, ניפץ אותה

על הקיר ותפס את ראשו בידיו, היתי כול כך רגילה להפגנת האלימות הזאתי,

לא הגבתי אפילו.

" למה לא אכפת לך!?" צרח לעברי, מתקדם במהירות אלי,

נעמדתי, קצה ראשי הגיע לשפתיו, הרמתי את ראשי אליו, " לא אכפת לי בן"

הוא בלע את רוקו, הביט בי בשקט, היצור הקטן קיפץ לעברינו בשמחה,

מתעלם לחלוטין ממעשיו של בן, אולי הוא רגיל אליהם כמוני?

" תתפשטי..." לחש, מכניס את ידו לחולצתי, ממשש את שדיי, נשכתי את שפתיו,

מניחה לו להרוס את החולצה שלי באלימות, רק שתרד.

אהבתי את הסקס האלים הזה, בעיקר בגלל שהוא לא באמת היה אלים, בן ידע

שפגיעה בי היא מעשה בלתי נסלח, איש משנינו לא יסלח לו.

הוא חדר אלי לאט, כרגיל, ואז נעצר.

הבטתי בו, הוא התכופף ונישק אותי בעדינות, נשיקה מתנצלת שלו,

" אני מצטערת אמה, אני ממש מצטער..."

השעון המעורר צלצל, הראש שלי הסתחרר, הגוף שלי כאב, והלב שלי נמחץ.