הוא: היא סגרה את הדלת, שמעתי את צעדיה, לוסי... לוסי התקשרה, היא רוצה

לחזור?, הלכתי לכיוון הטלפון, " לא!" אמר ג'ק ולקח את הטלפון" אחי, תחשוב!"

אמר, " ג'ק בחייך תן לי את הטלפון" אמרתי, הכדור התחיל להשפיע מהר, הרגשתי

טוב יותר, " איך הרגשת כשהמלאך הזה התעורר לידך הבוקר?" שאל, הבטתי בו,

" ג'ק, אני חייב לחזור אליה, היא מה שאני צריך" אמרתי, " לא! אתה צריך חברה,

אתה צריך בחורה נכון, אבל לוסי שנאה את העבודה שלך, היא רצתה שתהפוך לעורך

דין, היא שנאה את הבגדים שלך, היא שנאה את החברים שלך, היא לגלגה על המשפחה

שלך, הנרי היא בגדה בך!" אמר, ידעתי שג'ק צודק, אני לא צריך לחזור ללוסי, לא אחרי מה

שעברתי, " עכשיו תקשיב, הרגע היצור היפה ביותר ביקום יצא מהמשרד שלך, הוא לא

גנב כלום מהבית שלך, הוא מדהים, אני מתחתן אז זה אבוד לי, אתה עוד יכול לעשות את זה!"

אמר וטלטל אותי, יצאתי מהמשרד ללובי, " ג'ול!" קראתי למזכירה, " ראית שחרחורת

יפה הולכת כאן?" שאלתי, " כן הנרי היא יצאה מכאן לפני כמה דקות" אמרה והצביעה על

הדלת, יצאתי לרחוב, רגע, נזכרתי בסכום המדוייק שהיא הוציאה מהתיק שלה, זה היה בר

שהיא תמיד הלכה אליו, היא תחזור, וגם אני.

היא: נכנסתי לדירה, הדברים שלו היו מפוזרים בכול מקום, ראיתי את המכונית שלו למטה,

" היי" הוא אמר בחיוך, התעלמתי ממנו והלכתי לחדר השניה, מניחה את התיק במקומו,

אני צריכה לעבור מכאן, לדירה אחרת, קטנה, " את יכולה לפחות להגיד שלום" אמר והתקרב אלי

מחבק את מותני, " הית אמור לעוף מכאן כבר" אמרתי והשתחררתי מאחיזתו, " תרגעי"

אמר, " את מכירה אותי, אני לא אדם זר" לחש, צמרמורת עברה בגופי, הוא ליקק את שפתיו

והתקרב אלי, מחדיר את ידיו לחולצתי, שפתיו רפרפו על הצוואר שלי, נשכתי את שפתי,

אלוהים כמה שאני שונאת אותו, אני שונאת את זה, הוא זרק את החולצה שלי על הרצפה,

הניח אותי בעידנות על המיטה, השער הבלונדיני שלו נכנס לעיני, הוא נישק את שפתי בעדינות,

" התגעגעתי אלייך" לחש, בלעתי את רוקי, " אני יודע שהתגעגעת אלי" אמר, מעביר את ידו על

ירכי, " אני מכיר כול נקודה על הגוף הזה.." לחש, נוגע בעדינות בחזי, הוא חייך, רציתי לבכות,

אבל לא רציתי לתת לו את ההזדמנות להנות מכך, הוא הוריד את החזיה שלי, עולה מעלי בעדינות, מפסק

את רגלי, תתנגדי! תתנגדי! צעק לי מוחי, אבל לא רציתי, רציתי את זה, הזדקקתי לזה, הזדקקתי לו...

הוא: נכנסתי לבר מאוחר יותר באותו היום, הברמן הבלונדיני שהיה אתמול היה כאן, לא זכרתי איך קוראים לו

למרות שהיא אמרה את שמו כמה פעמים, התיישבתי על הבר קרוב אליו, היא לא היתה שם, סרקתי את

השולחנות והרחבה, היא לא כאן, " היי ילד" אמר והושיט לי כוס בירה, " מה קרה אתמול עם קלייר?" שאל

והביט בי, קלייר, ככה קוראים לה, " שכבנו" אמרתי כמובן מאליו, " אוקי אז היום בבוקר?" שאל שוב,

" אא הבנתי, אמ היא התעוררה אצלי אכלה והלכה" אמרתי, הבחור חייך חיוך עצוב, " בסדר" סינן והלך

לעזור ללקוחות שלו, " רגע" אמרתי, " היא תחזור היום?" , " כן, היא אמורה להיות כאן היום"

היא: הוא הלך לפני שעה, אחרי שחילל אותי שוב, בכיתי, כאב לי כול כך, הגוף שלי היה תפוס מאתמול אחרי

האימון הקבוע שלי, אחרי הנרי, אחריו... בכיתי, כול מה שרציתי היה להיכנס לאמבטיה, הדלקתי את זרם

המים החמים ונכנסתי לאמבטיה, בכיתי עדיין, אני שונאת אותו אני כול כך שונאת אותו! אני צריכה עזרה.. אני צריכה

מישהו, הרמתי את הטלפון שהיה באמבטיה, אהבתי שיש טלפון בכול מקום, מלבד השירותים, חייגתי את מספר

הבר, דן ענה, " דן.." אמרתי מנסה לא להישמע בוכה, " קלייר חמודה מה שלומך?" שאל ויכולתי לשמוע אותו מחייך

" דן בוא לכאן בבקשה..." לחשתי, הדמעות יצאו שוב, " קלייר? קלייר הכול בסדר?" שאל ויכולתי להרגיש

בהלה בקולו, " אני צריכה אותך.." לחשתי בולעת את רוקי ועוצרת את דמעותי, " אני בא"

דן היה האדם היחיד שסמכתי עליו בעולם הזה, חוץ מאחי כמובן, ג'ונתן היה האדם הכי טוב בעולם, אני מתגעגעת אליו..

יצאתי מהאמבטיה, בודקת ביומן שלי, מחפשת שבוע פנוי ללכת לבקר את אחי, גיסתי ואחייני, שמעתי דפיקה בדלת,

לבשתי חלוק לבן, דן עמד בפתח מתנשף.

הוא: הברמן ענה לטלפון, עקבתי אחריו כול הזמן, הוא נראה מבוהל פתאום, הוא זרק את סינרו ולקח מעיל שהיה תלוי

על וו ליד הדלת שממנו יצא ממאחורי הבר, " ג'רי! ג'רי! אני יוצא אני חייב ללכת זה דחוף" אמר, אדם מבוגר בסביבות

גיל ה50 יצא ממשרד, " שוב היא... אתה משקיע הרבה בבחורה שאתה לא מזיין" אמר האיש המזדקן וצחק,

" זקן מטורלל" שמעתי אותו אומר, " היי! רגע!" אמרתי ויצאתי אחריו, משאיר שטר על הדלפק, " לאן אתה הולך?"

שאלתי, " תקשיב לי ילד!" נעצר והסתובב אלי, " אני צריך ללכת, לאן ולמה זה לא עניינך" אמר והלך במהירות,

חזרתי לבר, ישבתי שם עוד חמש שעות בערך, בסופו של דבר נכנעתי וחזרתי הביתה, לבית הריק שלי, שהיה

מלא בריח של לוסי.

היא: " ששש..." לחש דן לתוך שערי והצמיד אותי אליו, המשכתי לבכות, " אני לא מאמינה שנתתי לו לעשות את זה"

אמרתי בוכה, " חמודה שלי הכול בסדר" אמר וליטף את ראשי הרטוב, " הוא בנאדם רע, ואת פשוט.. התאהבת,

הזמן יעזור לך להתגבר עליו, אני אעזור לך" אמר וליטף את ראשי, צחקתי בשקט, עדיין יכולתי להרגיש אותו, בין רגלי,

יכולתי להרגיש את השפתיים שלו על הצאוור והחזה שלי, נגעלתי, " אני רוצה להתקלח" סיננתי ונכנסתי למקלחת,

אחרי שעה בערך יצאתי, העור שלי היה אדום כולו מהמקלחת, נכנסתי במהירות לחדר השינה, לובשת גופיה שחורה

וג'ינס ירוק שאהבתי, דן הכין ארוחת ערב, הוא ישב ליד שולחן האוכל אוכל פסטה, התיישבתי מולו והתחלתי לאכול,

" הבחור ההוא" אמר, הרמתי את ראשי, " הילד מאתמול, הוא בא לחפש אותך" אמר, " הנרי?" שאלתי,

" חמודה, אני לא מכיר את השמות שלהם" אמר וחייך, חייכתי חיוך עצוב, " הוא נראה נחמד" אמר ודחף פסטה לפיו,

" הוא השאיר אותי לבד בדירה שלו עם מפתח" אמרתי, דן כמעט נחנק, הוא בלע את האוכל והחל לצחוק בקול,

" אני יודעת, אמרתי לו" אמרתי וחייכתי, " אני רוצה ללכת לבקר את ג'ונתן" אמרתי אוכלת קצת, לא היה לי תאבון,

דן הביט בי וחייך, " זה רעיון מעולה!" אמר בחיוך, חייכתי אליו חזרה, " אבל עדיין, הבחור הזה נראה נחמד" אמר,

" אני אלך לבקר אותו ואתנצל שלא היתי כשבא לחפש אותי" אמרתי בחיוך, דן חייך, " ילדה טובה"

הוא: התעוררתי שטוף זעה קרה, כנראה היה לי חלום רע, הראש שלי התפוצץ,

הנגאובר, התרוממתי בעדינות, התבוננתי על השמיכה וראיתי חזיה שחורה עם תחרה

לבנה, לצידי שכבה שחרחורת יפה ישנה לחלוטין, קמתי בשקט וניגשתי לחדר האמבטיה

שוטף פנים, מצחצח שיניים ומתקלח, כשחזרתי לחדר היא עדיין ישנה, הוצאתי חולצה

שחורה מכופתרת, החליפות המטופשות שנאלצתי ללבוש כול הזמן אילצו אותי למלא

חצי ארון בחולצות לבנות ושחורות מכופתרות, לוסי שנאה את החולצות האלה, בגלל זה

היא לא היתה נוגעת בי עד שלא היתי מחליף בגדים, לבשתי את החולצה השחורה,

הוצאתי חליפה שחורה ולבשתי אותה, " אל תיקח עניבה, בטח תבחר בשחור ולא יראו

אותה עם הבגדים האלה, בזבוז של בגד" שמעתי את קולה של הבחורה מתוך המיטה,

היא היתה ערה, לא היה נראה שכואב לה כלום, היא הסתובבה על צידה ועצמה את עיניה,

כנראה מנסה להירדם שוב פעם, " זה מה שאני לובש לעבודה, בלי עניבה אני אראה מטופש"

אמרתי והוצאתי עניבה מהארון, " מאוחר מידי חמוד".

היא: הראש שלי כאב קצת, לא היתי ממש שיכורה אתמול, זכרתי הרבה ממה שקרה,

במיוחד את משקל גופו כנגד שלי, גאד אני קטנטנה וחלשה, " את רוצה אספירין?" שאל והתקרב

למיטה, " לא, אני בסדר" עניתי בחיוך, אני לא צריכה להיות כלבה אליו, אני הבאתי את עצמי

לכאן, ובנתיים אני עוד רוצה להישאר כאן, " יש מים חמים במקלחת אם את רוצה להתקלח"

אמר ולבש עניבה שחורה, כמה טיפשי הוא נראה, היו לו עיניים ירוקות וגדולות, בגלל זה קראתי

לו אתמול ילד, רק ילדים נולדים עם עיניים כאלה גדולות, הוא הביט בי בזמן שסקרתי את פניו,

ההתנהגות הילדותית שלו כנראה היתה רק כשהוא שיכור, מה שגרם לי לרצות להשקות אותו

בבקבוק וודקה נוסף ולבדוק, " אני לא זוכר כלום מאתמול" אמר והלך לארון, הבטתי על הרצפה,

ראיתי חולצה לבנה מכופתרת, השמלה והתחתונים שלי, חגורה שחורה, חייכתי, " מחפש את זה?"

שאלתי ומשכתי את החגורה מהרצפה, התרוממתי לישיבה, מסתירה עם השמיכה את גופי,

" כן תודה" אמר ולקח את החגורה מידי, הוא היה רגוע לחלוטין, אבל לא בגלל שהוא היה רגיל

לזה, אם הוא היה רגיל לזה הוא לא היה נרתע כול כך אתמול כשנגעתי בו.

הוא: היא נראתה רגועה ושלווה למדי, " הית שיכורה אתמול בכלל?" שאלתי והסתכלתי עליה, היא

הרימה את ראשה, " לא, אני יכולה לשתות בקבוק וודקה שלם ולהישאר פיקחת" אמרה בציניות,

" כדורים לא משפיעים עלי בצורה טובה, הם מרדימים אותי ואני אלרגית להרבה כדורים" אמרה

הנהנתי בראשי, היא חזרה לשכב במיטה בחיוך, " נעים..." לחשה, חייכתי, היא נראתה נהדר,

שלווה ורגועה, השמיכה הדקה שלי הראתה כול קימור בגוף שלה, חבל שאני לא זוכר את כול מה

שקרה אתמול בלילה, היתי שמח לזכור גוף כזה, הלכתי למטבח והכנתי קפה, שמעתי את זרם המים

במקלחת, אחרי 10 דקות היא הגיעה למטבח לבושה בחולצה הלבנה שלבשתי אתמול, " מי גרה איתך?"

שאלה ולקחה את הקפה שלי שהיה על השולחן, " מה?" מאיפו היא יודעת לעזאזל?!, " טוב ראיתי

טמפונים בארון במקלחת, שתי מברשות שיניים ותיק איפור, אלה אם אתה רוצה לספר לי משהו..."

אמרה ולקחה שלוק מהקפה, הכנתי עוד ספל והתיישבתי מולה, " האקסית שלי, אבל הדברים שלה

לא בבית אז אני דיי בטוח שהיא כבר עזבה" סיננתי לעברה

" סליחה, זה לא ענייני" אמרה ושתתה עוד שלוק מהקפה, זה באמת לא עניינה, " זה בסדר"

אמרתי, " שיט אני צריך לצאת לעבודה!" רואה את השעה, " תקשיבי, אני משאיר

לך מפתח, ואת הכתובת של העבודה, תעשי טובה תביאי לי אותו אחרי שתסיימי כאן" אמרתי ושירבטתי

את כתובת המשרד על דף נייר, יצאתי במהירות מהבית, שיט שכחתי את מפתחות האוטו, עליתי למעלה

פותח את הדלת, היא ישבה באותו מקום ושתתה את הקפה, "הינה" אמרה וזרקה צרור מפתחות שהיה

על השולחן, " תודה" סיננתי ויצאתי מהבית.

" אחי!!!!!!!!!!" שמעתי את ג'ק צועק ומתקדם לעברי, " שקט יש לי כאב ראש" אמרתי ונכנסתי

למשרד שלי, היתי עורך ראשי במשרד שפירסם ספרים, זאת היתה עבודה נהדרת, אהבתי לקרוא ולכתוב,

" איך היה אתמול בלילה?" שאל ג'ק בחיוך ממזרי, " אני היתי שיכור ויש לי הנגאובר, איך אתה חושב?!"

היא: הוא בהחלט ילד, הוא נתן לי להישאר בדירה שלו וסמך עלי לגמרי, מה אם אשכפל את המפתח, אגנוב

משהו, אהרוס את הדירה, חייכתי, לבשתי את השמלה שלי, פתחתי את המקרר, כמעט כול מה שראיתי היה

פג תוקף, הארונות היו ריקים, כול מה שהיה לו ואפשר היה לאכול היה חלב ואבקת קפה, גברים...

לקחתי את הארנק שלי וירדתי מתחת לבית, היה סופר ממש מעבר לכביש, נכנסתי וקניתי דברים בסיסים, לחם

גבינה, נקניק, ביצים, שוקו, קפה, חלב, טונה, ובגלל שלא היתי בטוחה תוך כמה זמן הוא יחזור לעשות לעצמו

קניות, וכי כבר אין אישה בבית, קניתי כמה קופסאות של שימורי אננס, תירס ואפונה, לא הבנתי אפעם למה גברים

לא שמים אוכל בבית, אז הם נשארים רעבים ומוציאים יותר כסף בהזמנת אוכל, קניתי גם ג'ינס וחולצה לבנה

מכופתרת בישבילי, לא רציתי ללכת בשמלה הביתה, קניתי זוג אולסטר שחורות בחנות נעלים ליד הבית שלו,

רק אז הבנתי שאין לי מושג מה השם שלו, גם אתמול הוא לא אמר לי, עליתי לדירה, מסדרת את האוכל במקומו,

הטלפון צלצל לפתע, שניה לפני שהרמתי את השפורפרת נזכרתי שזה לא הבית שלי, נתתי למשיבון לענות

" הנרי? הנרי זאת לוסי, אני חושבת... שטעיתי, אנחנו צריכים לדבר, תחזור אלי בבקשה כמה שיותר מהר

אני אוהבת אותך..."

טוב, לפחות אני יודעת שקוראים לו הנרי

הוא: " אני לא מאמין שהשארתי אותה לבד בבית שלי עם מפתח..." דפקתי את ראשי בשולחן, " אחי, אני מקווה

שיש לך ביטוח" אמר ג'ק וצחק, הפעם הבדיחה באמת היתה על חשבוני, שמענו דפיקה בדלת לפתע, " יבוא"

סיננתי בחוסר סבלנות, " שלום הנרי" שמעתי את קולה של הבחורה שהתעוררה במיטה שלי, הפעם היא לבשה

חולצה לבנה מכופתרת, ג'ינס כהה, נעלי אולסטאר וחגורה היתה על מותניה, השער השחור שלה הגיע עד אמצע

הגב, עד סוף החזה שלה, שיחסית לממדים שלה היה גדול, ג'ק שישב על השולחן כמעט נפל כשראה אותה נכנסת,

היא גיחחה למראהו נופל והתקדמה לכיווני, " הינה" אמרה והושיטה לי מפתח כסוף, המפתח של הבית,

" אתה ממש טיפש, מה חשבת כשהשארת אדם זר בבית שלך עם מפתח?" אמרה והביטה בי במבט צוחק,

בלעתי את רוקי, " כן אני יודע.." סיננתי, " הינה" אמרה והושיטה לי כדור, " הם מיוחדים, הם מפסיקים כאב ראש מהר"

אמרה, לקחתי אותו מידה ובלעתי אותו בלי מים, " מאיפו הבגדים?" שאלתי, " קניתי אותם מתחת לבית שלך"

אמרה, ג'ק גיחך והבטתי בו, היא לא טרחה, " היה נעים להכיר אותך הנרי" אמרה והסתובבה, " רגע!" קראתי ותפסתי

בזרועה, ג'ק הביט בי והנהן כן עם הראש במהירות, " איך קוראים לך?", " חברה שלך התקשרה לפני שיצאתי,

אם אתה רוצה אותה חזרה, תתקשר מהר" אמרה ויצאה מהדלת, לוסי?