סיפור סינדרלה .

אף אחד לא יידע,ולא יבין,לעולם.

אף אחד לא יבין איך כשקיבלתי את הטלפון הזה,שמעתי את הלב שלי דופק כ"כ חזק,עוד רגע מתפוצץ.

אף אחד לא יבין איך רציתי לבכות כשהייתי צריכה לבשר לו את זה,אך מרוב הלם,הדמעות פשוט קפאו.

אף אחד לא יבין איך הרגשתי. כמו אחת שפשוט הוציאו לה את הלב,את הנשמה ,והיא איכשהו עוד ממשיכה לחיות,לצערה.

אף אחד לא יבין איך בכיתי לו על הכתף,כשנפרדנו אחד מהשני. בלי רצון. הפרידו בינינו. היינו חייבים.

אף אחד לא יידע את הסיפור,אף אחד לא יודע ולא יידע למה נפרדנו. בכלל לא מרצון. הפרידו בינינו.

אף אחד לא יבין כמה קשה לי.. כמה קשה לי כשאין לי אותו, אני מרגישה ריקה,חסרת משמעות בלעדיו. כבר שכחתי איך זה להיות בלעדיו,בלי כל החום והאהבה שהוא נתן לי כל יום,כל פגישה,כל רגע.

אף אחד לא יבין כמה הוא חסר לי וכמה אני מתגעגעת להכל,ורוצה כ"כ להחזיר את הזמן אחורה ולמנוע את הטעות הזאתי,ששינתה לי את החיים לרעה.

אף אחד לא מבין שזה נגמר,לתמיד,עם כמה שאני רוצה שנחזור-זה לא אפשרי.

אף אחד פשוט לא מבין אותי.

וגם לא יבין.

לעולם.