דברים שאני לא מספרת..

החופש הגדול האחרון

חח זה נורא מוזר לחשוב על זה, אני? בי"ב? איך זה קרה פתאום?!

זה נדמה כאילו לפני שניה הייתי בת 12 קטנה בכיתה ז', יוו איזה מטומטמת הייתי! חח זה הכי מצחיק כי דווקא בגיל הזה אתה הכי חושב את עצמך. לפחות אני..

ועכשיו , בזמן שאני שומעת מוזיקה של OASIS ברקע ,אני נזכרת ביום הראשון של כיתה ז'..

אני אפילו זוכרת מה לבשתי פחח, אסון אופנתי, אני זוכרת שאלה היו הבגדים שהכי אהבתי!

בכל מקרה, לבשתי גופייה בצבע תכלת עם מכנסי טרנינג 3/4 באותו צבע, והייתי מבסוטה וואי חבל על הזמן.

הלכנו אני מאיה ועוד 6 בנות (היחידות שבאנו מאותו בי"ס יסודי) לחטיבה!

לא ידענו מה לעשות עם עצמנו בבי"ס רחב ידיים כ"כ, ענק! ואז ראינו התקהלות של ילדים מול לוח מודעות

"הכיתות שלנו!" צרחה אחת הבנות

"כן בואו נראה איפה אנחנו" צרחה השניה

התחלנו לרפרף בין הרשימות, מחפשות את השם המוכר שלנו

" אני בז'2!" מאיה אמרה

"גם אני!" אמרה אחרת

לאט לאט כולן גילו שהן בז'2. אז החלטתי לראות אם אני גם שם.

עברתי פעם, פעמיים שלוש על הרשימה, וכלום אני לא נמצאת בכיתה הזאת, אני בז'1!!

"מה, למה אני פה?" שאלתי

מפה אני לא הכי זוכרת מה קרה, אני רק זוכרת שבאיזשהו שלב דיברתי עם מורה אחת וביקשתי לעבור כיתה.

"את בטוחה שזה מה שאת רוצה? כי הרבה פעמים ילדים החליטו להישאר והיה להם טוב בכיתה" היא אמרה

"לא!" אמרתי בהחלטיות,

"אני רוצה לעבור לז'2"

"טוב, אז תבואי איתי"היא אמרה

היה לה ראש עגול וקוקו גבוה קשור במטפחת פרחונית, הלכתי אחריה וחזרתי לחברותיי.

בסוף הסתבר שהיא המחנכת של ז'2 והיא הייתה במשך 3 שנים שאני לא אשכח בחיים.

 איי לילי (זה השם שלה, לאלו מביניכם בעלי קשיי קליטה) היא המורה הכי סתומה שהייתה לי אי פעם! ואילולא היא, חטיבת הביניים הייתה שונה לגמרי! אבל עליה אני כבר אספר בפעם אחרת!

רותם