אף פעם לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה. תמיד כששאלו אותי לא היה לי מה לענות, הייתי אומרת מלכה או שחקנית או סורגת גרביים. סתם לא משהו שבאמת הייתי רוצה לעשות.
בכל מקרה, לאט לאט התחלתי להכיר את עצמי, לדעת במה אני טובה יותר ובמה אני טובה פחות. אני בן אדם ריאלי, לא סובלת ספרות, היסטוריה וחפירות. אבל אני מאוד יצירתית, מגיל קטן אני מציירת ומעצבת דברים. שילוב מאוד מוזר!
שנה שעברה זה פשוט הכה בי! פתאום, ידעתי מה אני רוצה לעשות. אני רוצה להיות מעצבת גרפית או לפחות משהו דומה.
אני לא יודעת להסביר אבל זה פשוט נותן תחושה של ייעוד, אני יודעת מה אני רוצה! וזה לא סתם, אני באמת אוהבת את הדברים האלה! שנה שעברה כל הזמן הייתי מכינה פליירים וסטיקרים במחשב, בעיקר לצופים, ואנשים היו באמת מחמיאים:
"יואו איזה יפה!" "איך עשית את זה?"
זה הכי כיף בעולם. תקווה מחודשת וציפייה למה שיבוא בעתיד, להכל.
אז לאלו מכם שעוד לא יודעים מה הם רוצים (ואם אתם בגיל שלי, אז אל תדאגו יש לכם עוד שנתיים/שלוש של צבא להחליט) תדעו שזה יבוא ושיום אחד תבינו שזה מה שאתם צריכים לעשות! גם אם בגיל 40 וגם בגיל 17 חחחחח...