לזכור, ולעולם (!) לא לשכוח.

# 03:30 לפנות בוקר (לפי שעון ישראל) :

הגענו לשדה התעופה בשעה 00:00, לאחר שיצאנו מביה"ס בשעה 22:30 בערך.

בבי"ס היו בדיקות אחרונות, פרידות-נשיקות-חיבוקים, בדיקה אחרונה לראות שכולם נמצאים, עולים לאוטובוסים, שלום אחרון למשפחה דרך החלון, והנה כבר שער הבי"ס מאחורינו.

הגענו לשדה-התעופה. חיכינו שעה בערך ליד הכניסה של שער D, במהלכה הספקנו להחליף את הכסף ל'זְלוֹטִי', הכסף בו נשתמש בפולין.

בשעה 01:15 בערך התחיל מסע בדיקת המזוודות והתיקים, 'check in', החתמת דרכונים וכו'. לדְיוּטִי-פְרִי הגענו כשעה וחצי לאחר תחילת התהליך הארוך והמפרך. נתנו לנו זמן חופשי להסתובב ולנוח קצת, ואמרו לנו להתייצב בשער D-2 בשעה 04:15.

[ נתב"ג, דיוטי-פרי. לפני העלייה למטוס. ]

# 04:15 :

עכשיו אנחנו כאן. שער D-2, חלון ענקי לימיני הפונה לשדה-התעופה עצמו. מהמקום בו אני יושבת אני יכולה לראות מדחס של מטוס, ניידות נוסעות וחזורות..

עכשיו מתחילה מעט התרגשות. המטוס, ההמראה - מרחק נגיעה ממני. אני כבר לא יכולה לחכות.

# 05:45 :

המראנו מנתב"ג בין השעה 05:20 ל-05:25. ראינו את ת"א מלמעלה; מאוד גבוה מלמעלה. כל העיר מוצפת באורות, העיר שאיננה ישנה אף פעם. והנה כבר רואים את הים, ואנחנו נכנסים לקבוצת עננים. מתחשק להוציא יד דרך החלון ולתפוס, לגעת, לקחת.. לקפוץ עליהם כאילו היו המזרון הרך ביותר בעולם.

באופק, לשמיים יש כבר נגיעות קלות של בהיר. לילה בהיר, שרק הולך ומקבל צבעים של כתום וצהוב ותכלת - והכל על רקע של ים כחול, ומצע של עננים שפרושים תחתינו כשטיח.

השעה כבר כמעט שעת הזריחה ואני רואה את הקצה של השמש מציץ לו אי-שם מעבר לאופק. אז נצלם תמונה שתנציח את הרגע המדהים הזה, ויאללה - ארוחת-בוקר !

 

[ היו 2 תמונות של הזריחה, אבל הן יצאו שרופות והבחור מחנות הצילום, החליט לזרוק אותן >< ]

 

# 09:40 :

בשעה 07:00, קולו של קברניט המטוס העיר אותי, אחרי תנומה של שעה בערך. הרמתי את המסך שכיסה את החלון, ואור השמש חדר פנימה.

הסתכלתי מטה, וראיתי שטחים עצומים בגוונים של ירוק בהיר, כהה, וחום. פה ושם נראו אזורי מגורים מיושבים, אבל קטנים מאוד; מן כפרים קטנים שצצו להם מידי פעם בפעם. נהר רחב, שנראה כמו נחל עצום של בוץ, חצץ בין האזורים הכפריים היפיפיים שנגלו אל עיניי. לאחר-מכן, הכפרים החלו והפכו לבתים בודדים, חווֹת חווֹת, ושטחי-אדמה ענקיים ששייכים לכל בית/חווה. שטחים עצומים של ירוק-יערות, שטחים חקלאיים - נוף עוצר נשימה.

ואז החלו להתגלות בתים. הרבה בתים. ריכוזים גדולים של הרבה בתים. ערים, אזורי-תעשייה; עשן נראה יוצא מארובות המפעלים; והנה מכונית נוסעת, ושם עוד אחת.. לאט לאט פולין מתעוררת משנת הלילה, לעוד בוקר. השמיים בהירים, השמש זורחת ומחממת, הראות מצויינת, והנה הקברניט מודיע "2 דקות לנחיתה, נא להתיישב במקום ולהדק חגורות".

נחתנו כשהשעה בפולין 07:36, או לפי שעון ישראל - 08:36. ירדנו מהמטוס והלכנו לקחת את המזוודות שלנו.

והנה זזים לאוטובוס, ומשם לתחנה הראשונה להיום.