אני צריכה כל כך הרבה זמן ושקט כדי לנטרל את כל המחשבות החיצוניות , הרגשות הסותרים את המחשבות האובייקטיביות שבסופו של דבר מביאות אותי למסקנות הנכונות...

המסקנות הנכונות שיביאו אותי לצעד הבאה ...

הם אומרים שיש לך עוד זמן .

שנים ! יש לך שניםם!!!

אבל מה השנים האלה בדיוק שוות אם אתה הולך וחוזר בסיבובים ללא כיוון שבסופו של דבר יביא אותך למקום המבטחים אליו אתה שייך

המקום שבו תוכל להרגיש את עצמך בבית

המקום שאליו שייכו אותך מהרגע שנולדת ...

כי בין אם נירצה או לא כל אחד ואחד הוא חולייה בלתי ניתנת להחלפה בשרשרת הזמן שבה העולם הזה לכוד

כולנו מקדמים מטרה משותפת ...

אבל עדיין לא ברור לי מהי..

מהי המטרה שאני מקדמת ?!

בשביל מי אני מקדמת אותה?

בשבילי או בשביל האיש הזר שמעולם לא יצא לי לפגוש...

לעשות אותו מאושר עם כל ספיגת מכה מהחיים ואיזה סיפוק בסופו של דבר אני יקבל..

כי על כל צעד שנעשה הסיפוק הוא בהתאם...