ראיתי את השמש עולה, מתוך תהום הסוף שלנו.אתה אולי תחשוב שאני משתגעת, אבל אני מעדיפה להימנע מדברים ברורים.
אני לא רוצה שתדע איפה אני, כי אז אתה תראה אותי מרגישה, את הגעגוע הכי חזק שהיה לי עד עכשיו.
אין מקום לנסות ולחיות עם החיים.
תעצור שם? זה בדיוק היה המקום בו עיבדתי את עצמי.רואה את הקו הזה? מעולם לא הייתי צריכה לחצות אותו.
תעצור שם.. טוב. מעולם לא הייתי צריכה לומר שזה בדיוק הרגע אותו הייתי רוצה לחוות שוב ושוב.לנצח
אני מצתערת על מה שניהיה ממני. אני מצתערת כי אני יודעת כמה זמן לוכח לי להשתנות בחזרה. .
אני מוכנה לנסות ולעולם לא לחזור למה שאני עכשיו. כי מי שאני עכשיו שונאת את מי שהייתי.
מי שאני עכשיו אוהבת אותך.
אני מדברת ממש עם אף אחד. לא יכולתי לשמור מספיק לעצמי. והדברים הנעולים סוף סוף אינם.
ליצור כל כך הרבה אושר שבקרוב הבזבז.
אני שומעת את הצעדים שלך, מתגנבים אלי בקצב פעימות הלב. ואני אופתימית לפכות לגבי זה שקיבלתי את עצמי שלמה בחזרה,ורואה איך שוב מתפרקת לחתיכות.
לא רציתי שזה יקרה שוב, לא רציתי שתראה אותי ככה,שתיכח את הלב שלי בשלב הכי עצוב שהוא היה בו אי פעם. זה לא המקום לנסות ולחיות את החיים אחרת
מי שאני, שונאת את מי שהייתי, ומי שאני לא תיכח את ההזדמנות השנייה שזרקת אלי.
מי שאני, שונאת את מי שהייתי, כי מי שהייתי רק תמיד מחריכה אותי להצתער על מה שנהייתי.
כל כך מצתערת שלוכח לי הרבה זמן להשתנות בחזרה. אני מוכנה לנסות ולא להיות שוב כמו עכשיו לעולם.
כי מי שאני עכשיו שונאת את מי שהייתי.
כי מי שאני עכשיו אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
