יָמִים לְבָנִים, אֲרֻכִּים כְּמוֹ בַּקַּיִץ קַרְנֵי-הַחַמָּה.
שַׁלְוַת-בְּדִידוּת גְּדוֹלָה עַל מֶרְחַב הַנָּהָר.
חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לִרְוָחָה אֶל תְּכֵלֶת-דְּמָמָה.
גְּשָׁרִים יְשָׁרִים וּגְבֹהִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
כָּל-כָּךְ קַל לָשֵׂאת שְׁתִיקַתְכֶם, יָמִים לְבָנִים וְרֵיקִים!
הֵן עֵינַי לָמְדוּ לְחַיֵּךְ וְחָדְלוּ מִשֶּׁכְּבָר
לְזָרֵז עַל לוּחַ-שָׁעוֹן אֶת מֵרוֹץ הַדַּקִּים.
יְשָׁרִים וּגְבוֹהִים הַגְּשָׁרִים בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר.
לְבָבִי הִתְרַגֵּל אֶל עַצְמוֹ וּמוֹנֶה בִּמְתִינוּת דְּפִיקוֹתָיו.
וּלְמֶתֶק הַקֶּצֶב הָרַךְ נִרְגַּע, מִתְפַּיֵּס, מְוַתֵּר,
כְּתִינוֹק מְזַמֵּר שִׁיר-עַרְשׂוֹ בְּטֶרֶם יִסְגֹר אֶת עֵינָיו,
עֵת הָאֵם הַלֵּאָה נִרְדְּמָה וּפָסְקָה מִזַּמֵּר.
כל יום חמישי אני מרגישה חסרת כוחות. ימי רביעי הם העמוסים ביותר בכל השבוע. לצאת ברבע לשבע, להגיע למשרד, פגישת עבודה ומשם להספיק כמה שיותר עד שלוש ואז למשמרת בספרים ובסוף היום בעשר בחצי בערב להכנס אל הדירה ולצנוח אל הספה. אתמול אחרי המשמרת עליתי בטעות על האוטובוס הלא הנכון היישר לעיר התחתית. זה היה אחרי שסגרתי את החנות מבלי לשים לב 15 דקות מוקדם מדי ואחרי שבבוקר כמעט ירדתי בתחנה הלא נכונה. אני מוטרדת. מה יהיה איתי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
